7 קייטנות קיץ לילדים בניו יורק 2017 | למתגוררים ולמבקרים

אמנם קצת באיחור, כי הרי פה כל דבר שמתחיל ביולי דורש רישום כבר ב נובמבר לפני שנתיים. אבל בכל זאת. 

המלצת קייטנות בעיר. כאלו שהילדים עפו עליהם.מיוחדות כאלו. גם למתגוררים וגם למבקרים. מ נ י ס י ו ן.

Children’s Museum of Art, Art Colony Governors Island | קייטנת אומנות בשטח

מתי: 19 ביוני עד ה1 בספטמבר, שבועי

איפה: Governor's Island

למי מתאים: גילאי 7-13, מי שאוהב אומנות, קצת טבע, יצירה, ארכיטקטורה, הפקת סרטונים ועוד

מוזאין הילדים שאנחנו הכי אוהבים בעיר הוא קטן, אינטימי ומאוד מאוד יצירתי. לא פלא שגם הקייטנה כזאת אלא שהיא לא במוזיאון היא בGovernor’s Island. הקייטנה היא יום פעילות ארוך ברחבי מדשאות האי עם צריף מקומי כבסיס. שם הם לומדים טכניקות אומנות שונות, מסריטים סרטים, נחים ומציגים. שאר האי הוא החצר האחורית לאיסוף חומרי עבודה, הוצאת אנרגיה ומשחקים. מגיעים עם המעבורת כל יום. כן, ההורים מקפיצים בבוקר לטרמינל של המעבורת בקצת מנהטן, קצת תיק אבל שווה את זה, ומשם הילדים עם המדריכים עד סוף היום. גם האיסוף הוא מהמעבורת. ביום שישי ההורים מוזמנים להגיע לאי לראות את עבודות הילדים. פחות סיפור מעיק ממה שזה נשמע. 

הילדים היו בהיי מהחוויה - גם מעבורת, גם קייטנה ללא גדרות ומתחם סגור, גם אומנות. מה יכול להיות טוב יותר. ממליצה!!!
(יש גם קייטנה במוזיאון עצמו שהוא בקצה טרייבקה)

Robot Foundry | קייטנת בניית רובוטים

מתי: יוני עד אוגוסט

איפה: במנהטן - טרייבקה ואפר איסט, בברוקלים - נורת׳ סלופ וסאוט׳ סלופ

למי מתאים: לילדים שלשהם סבלנות לבנות, לחבר ולייצר. כיתה א - ד, ויש שבועות מיוחדים לכיתה ד-ז. כמו כן - יש שבוע רק לבנות.

קייטנת רובוטים. לא סתם רובוטים - כאלו שהילדים בונים מכל מיני חומרים זמינים. יש למידה, חשיבה, יצירה, עבודה בקבוצות ובזוגות. המבנה עצמו לא גדול והילדים יוצאים ללאנצ׳ בגן שעשועים הקרוב. הבן שלי כל קיץ נהנה פה כולל ימי חופש מבה״ס באמצע השנה. כל פעם הנושא הוא קצת שונה וחלק מהקבוצות מיועדות לילדים עם טיפה רקע קודם. יכול להיות שיש גם אפשרות לביקורים יומיים אבל חייבים להרשם מראש. 

Intrepid Summer Camp קייטנה על נושאת המטוסים אינטרפיד

מתי: 10 ליולי עד ה 25 לאוגוסט (שבוע שבוע)

איפה: על נושאת המטוסים, פיר 86, west 46th st and 12th avenue' ,מנהטן

למי מתאים: גילאי 5-13, למי שיעוף על קייטנה על נושאת מטוסים (עם המון מטוסים ואפילו חלקי חללית)

קייטנה חדשה שגיליתי ונראית לי מהממת. על נושאת המטוסים  על ההדסון יש קייטנה לגילאי 5-13 בנושאים מיוחדים: חלל, הנדסה ובתכנון, טכנולוגיה, המצאות, בלשות וכו. מעבר לגישה לגלריות השונות באניה כמרחבי עבודה ומעבר לעבודה תחת הנחייה צמודה של מומחים ומדריכים הילדים גם יהנו מאורחים המתמחים בנושאים השונים שבהם הם יוצרים. הקייטנה כוללת ארוחת צהרים (דורש רישום מראש) ונמשכת מ 9 בבוקר עד 5:30 אחהצ. כן, זה קצת תיק להגיע לשם בבוקר (תחבורה ציבורים קצת מאתגרת פה) אבל התוכן נראה לי שווה את המאמץ. מתכננים לדגום את הזה הקיץ.

IDtech camps | קייטנת תכנות, מיינקרפט וטכנולוגיה

מתי: סוף יוני עד אמצע אוגוסט (תלוי במסלול ובגילאים)

למי: גילאי 6-18 ואוהבים לתכנת, מחשבים, וכאלו

איפה: המון מקומות בניו יורק (אנחנו מתכווננים על זה בקמפוס NYU)

קייטה טכנלוגית כשהפוקוס הוא תכנות מיינקרפט, עיצוב טכנולוגי ולימוד שפות שונות בתכנות. המיינקרפט אצלינו שולט בבית חזק - לא רק מלחמות ולייזרים גם, ובעיקר, בניית עולמות יצירתיים מהממים. פה יש לחמודון שלי שלא חובב כדורגל או התעמלות קרקע ולפתח מיומנויות במה שהוא באמת אוהב - יצירתיות, תכנות ומשחק. הקייטנה הזאת מתמלאה מאוד מהר (אם לא כבר מלאה), יש לה הרבה מקומות מפגש בעיר (ובארצות הברית בכלל) והיא מחולקת לפי גילאים ותחומי עניין. כן, יש אפשרות להוסיף לאנצ׳. 

קייטנת הכל מהכל במתחם סוף | New Programs at Aviator Summer Camps 

איפה: בברוקלין, marine park 

מתי:סוף יוני עד סוף אוגוסט

למי: גילאי 3-14 למי שרוצה גם כיף, גם בריכה, גם אומנות, גם להשתולל וגם טיולים

בד״כ כלל אני לא חסידה גדולה של קיטנה שכוללת הכל והכל אבל זאת…..דבר ראשון היא חדשה, שנית היא במבנה ענקיסתי עם מתחם חוץ עוד יותר. היא מחולקת לקבוצות גיל

הילדים חווים יצירה, בישול, צילום ועוד עוד דיסיפלינות שונות. כמובן שיש בריכה וטיולים. כמו כן, יש ימי כיף וימים שההורים מוזמנים לבקר. גילוי נאות - אנחנו לא היינו אבל קיבלתי המלצה מחברה בברוקלין (אותי קצת קשר להוציא ממנהטן…..). עוד דבר אחרון עם כל השפע של הקייטנה הזאת ....היא גם מאוד המונית.

גם וגם וגם Aviator Camps

קייטנת קולנוע וכו׳ | CinemaKids

איפה: יש לוקיישן בברוקלין וגם במנהטן (34 על לקסינגטון)

למי: חובבי הקולנוע והמסוקרנים גילאי 5-15

מתי: ה6 ביולי עד ה25 באוגוסט

סוף סוף קייטנה מעולה (!!) לילדודס שחולמים להיות ספילברג או סתם נסיכות מיוזיקלי שרוצות משהו משודרג יותר. קייטנת פילמייקינג. ללמוד את אומנות ההסרטה, הצילום, התסריטאות. הילדים לומדים להכין קליפים, סרטים דוקומנטרים, לכתוב תסריט וכמובן פרסומות. לומדים גם סטופ מושיון (נו….זה עם הפלסטלינה (אבל לא רק) שזז). מגלים מקומות סודיים בעיר  שצולמו שם סרטים. 

גם חדש לי - אבל נשמע לי מטורף וייחודי מאוד מאוד. לא סתם עוד קייטנה של שוקו ולחמניה.

קייטנת Parkour שכוללת תכנון אדריכלי של גני שעשועים | Movement Creative

איפה: Governor's Island

למי: גילאי 7-13 שאוהבים לתכנן, לבנות ולקפוץ מהגג

מתי: 31 ליולי עד ה4 באוגוסט, 14 באוגוסט עד ה18

על קייטנה כזאת עוד לא שמעתם וכדאי שתשמעו. חברה המליצה בחום ואני בודקת עכשיו תאריכים לנו.
מסלול שבו הילדים לומדים ומתכננים אדריכלות גני שעשועים תוך כדי למידה ויישום  תנועה, טיפוס, שיווי משקל, שבסופה התוכנית שלהם נבנת לשימוש על Governor's Island. וואוו!!! כמובן שכל המדריכים מוסמכים ומאוד מאוד רציניים.

הבסיס הוא ע״פ הספורט Parkour שכולל טיפוס, קפיצה ושיווי משקל על מבנים ואמצעים שיש בשטח. מעיף הדבר הזה!!!

השילוב של תנועה (שהיא לא כדורגל), חשיבה טכנית ו hands on . לנו זה מתאים פיקס!!!!

הקייטנות האלו מרגשות אותי כל פעם מחדש - איפה עוד תמצאו דברים כאלו?? יאללה , לכו עם הילדים לכבוש את העיר!

5 המלצות לימים הקרובים | מאי בניו יורק 2015

העיר התעוררה לחיים ויש כ"כ הרבה לעשות שאני לא יודעת מאיפה להתחיל....אז פשוט קפצתי פנימה. הנה התכנונים שלי לימים הקרובים:

1. עד יום ראשון : Frieze - התערוכה הבינלאומית של גלריות מובילות מגיעה פעם בשנה לאי קטנטן  באיסט ריבר. Randal's Island. התחילה היום ועד יום ראשון. אפשר להגיע באוטובוס ובמעבורת. בתוך מתחם אוהל ענקי, בין מדשאות ירוקות, המיצגים מרשימים וצבעונים אבל עוד יותר הקהל שמגיע. מומלץ ביותר!!!http://friezenewyork.com/

2. עד ה 24 במאי : Anne Hathaway  הגיע לבמה להופעת יחיד פה ממש ב NYC. נשמע מבטיח, בטוח חוויה חד פעמית. שני צעדים מ15 שניות של תהילה. בדרכי לבדוק. הצגה רצה רק עוד כשבועיים. Grounded

3.  מתחיל מחר עד סוף הקיץ: השבוע בPier 25 בדרום מנהטן, לאורך ה Hudson River Park'' עגנה השבוע סירת מפרש עתיקה שהחל ממחר הופכת לבר מסעדה צעיר, מדליק וטעים. משעות ה Happy Hour עד הלילה תוכלו לשתות ולנשנש בסירה, על המים כשברקע אורות העיר. לא מזמינים מקום, פשוט מגיעים. האוכל הוא לא ארוחה דשנה אבל נישנושים ימיים בטוב טעם. לעביר ערב ניו יורקי חמים בכיף. Grand Banks

4.  לילדים, מתחיל ביום שבת ה 16 למאי:פעילות ממש נחמדה לילדים שבה הם דגים דגים בהדסון וכמובן שמשחררים  אותם בחזרה, וכמו כל פעילות שמאורגנת ע"י העיר - הכל מתוקתק ומסודר, יש חכות לכולם, יש הסברים מפורטים על הדגים והנהר והכל בסבלנות ורוגע.  כמובן יש גם עוד פעילויות יצירה וקצת מוסיקה. היינו בשנה שעברה והעברנו ככה בוקר נעים לאורך הנהר. Go Fish !! 

 5. יום שבת ב 11:30 בבוקר: Taste of Tribeca /פסטיבל אוכל של המסעדות הטובות בדרום העיר. טעימות וסיורים של הברים האיזוריים. כמובן גם מתחם לילדים. על הכל מנצחת מוסיקה מ City Winery. Duane Street. אני אטייל לנשנש...עוד לא בטוחה עם או בלי הילדים.

6. שבת בערב, ה 16 למאי:  The body Painting Art & Music Festival 
לא יודעת הרבה על הפסטיבל הזה, אבל המקום הסודי, ההסבר הקצר והתמונה המדליקה הצליחו לפתות אותי. מה יכול להיות רע בהגדרת לבוש מינימלי, מוסיקה טובה, חושך וצבעי גוף זוהרים. When in Rome......

מרצדס אדומה וסייח מסוקס | יש תקווה ב New Hope

כמו שני מתבגרים, בספונטניות של דג צולע, השארנו את העיר מאחור....וברחנו לגלות מחוזות חדשים.
טוב, לא ממש בספונטניות.....שבועיים קודם סגרתי בייביסיטר, חודש קודם עשיתי הזמנה לרכב הכי קטן שהיה בסוכנות (כך מכרתי רק כיליה לכסות את העלות ולא גם ריאה), הקפאתי שניצלים, קציצות, ופיצה מאתמול, מלאתי את היום back to back בפעילויות לילדים ושיריינתי 17 שכנות just in case.
איך אפשר שלא - אם יוצאים מהבית ל4.5 שעות ללא הילדים אבל עם רגשי אשמה של אמא פולניה על גבול הונגריה.

אז אחרי פרידה חוצבת לב שבה אני זזה לכיוון הדלת דומעת ומסתכלת אחורה אל מתבגרת שרק פוזלת אלי לראות שסגרתי את הדלת מאחורי כדי להזמין את כל השכונה אליה לחדר, ילד שכבר עמוק בסרטונים באייפד שעדיף שלא אראה שהוא רואה וקטנטונת שקיוויתי שלפחות ממנה תבוא הישועה בגעגועים עזים אלי אבל היא כבר נמרחת על ספיר הבייביסיטר בת ה 14.5 שדואגת לשכבת לק עבה על ציפורניים של ילדה בת 3.

חצי יום בניו יורק עם ילדים | וושינגטון סקוואר, בית קפה עם קטע ושוק אומנים

לפני שבוע במקרה התגלגלנו ליום עירוני ונעים עם הילדים. כולם חזרו מרוצים, מדד הקיטורים ירד ושאר הסופ"ש לא הרגשתי צורך לנג'ס לכולם ש"יאללה, תזיזו ת'טוסיק כבר מהספה!".

אז אני עושה Share. אתם יכולים לעשות Like.

התחלנו ב - 

Washington Square - ככה - עמוסי נישנושים (כמו תמיד) בתיק בה"ס משנת 1983 יצאנו לכיוון Washington Square' , מרכז הווילג'. ברור שאני לא מחדשת פה כלום לאף אחד.  הילדים הצטיידו בגירים ענקיים - כל אחד תפס פינה וקישקש להנהתו, כשאני מוצאת את עצמי ב8 דקות של שקט על ספסל עם הקפה שלי (יותר נכון...תה מנטה).  גם הבעל לא ניג'ס.

הפארק לפני מיליון שנה.

ברקע להקת מתופפים ומעלינו בועות סבון ענקיות.

10 דברים לעשות ממש עכשיו בניו יורק (וגם בשבועות הקרובים) ...גם לילדים !

עכשיו כשסוף סוף עלו הטמפרטורות והילדים פה משוכנעים שאם 5 מעלות מעל האפס אז אפשר סוף סוף ללבוש חולצה קצרה אז כנראה אנחנו, שעוד חייבות לנצל את כל פירטי הלבוש שהם לא מעיל פוך או טייצ פליס לפני ה טי שירט, צריכות לצאת מהפוך ושוב לבדוק את כל מה שיש לעיר להציא אחרי עידן הקרח שעברנו. הנה כמה מהתוכניות שלי לחודש חודשיים הקרובים

Bjork | Moma

1. תערוכה של ביורק הזמרת שמסתבר שהיא גם אומנית מודרנית שבודקת את הגבולות. עוד לא בדקתי אבל קראתי אחלה ביקורות ובכלל נראה לי שהשילוב של ניו יורק עם ביורק יכול לעשות רק טוב.   March 8 - June 7
2. הצגה חדשה, קלילה , שאני מרשה לעצמי לתייג כ"הצגת בנות" (אבל שוב - עוד לא ממש יודעת) עם פגי הכוכבת ממד מן. The Heidi Chronicles. וכן, בגלל שאני כזאת שטחית - אז מודה שאני הולכת כדי לסמן "וי" על עוד סלברטי שראיתי על הבמה בברודווי. מתחיל March 19
   

נקודת שבירה

אני יושבת מול אש מפצפצת באח ענקי מעוצב באבני נחל אפורות. הכורסאת ארצ'י בנקר שאני מכורבלת בה נוחה וחמימה. החלל שאני שוהה בו בעיצוב כפרי של ביקתת יער. בחוץ שלג וחשוך. מעל האח שלט עם 5 כוכבים. 5 כוכבים לבית החולים הטוב ביותר בערבות קולורדו. אני פה בגללי אבל לא אני בחדר ניתוח למעלה.

מהרגע ששמעתי את המילה רילוקיישן הקוצים התחילו לעקצץ לי בטוסיק. וואוו  !! איז הזדמנות לכבוש את העולם. לתפוס אותו בביצים ולסחוט אותם עד תום. סליחה על הדימוי הגרפי. 

מבצע !!! לקבל ויזת H1B + תואר בעיצוב פנים

 כשעברנו לפה לא ראיתי שום צורך להעביר איתנו כלום מהבית בארץ. לא היתה שום סיבה להעביר שום רהיט, צעצוע או זכרונות. נתחיל מחדש, בית חדש, התחלה חדשה וזאת הזדמנות נהדרת להתרענן קצת. 

ממש לא צריך איתנו כלום.

אולי רק את מיטת התינוק? אין סיבה לקנות חדשה..... הקטנה כבר תכף עוברת למיטת מעבר.

 אה - טוב וגם את המיטת מעבר - כי גם היא הרי זמנית. וזהו יותר מזה שום דבר.

אבל מה?! אז אח שלה יראה את שלה וגם הוא ירצה את המיטה שלו- טוב - אז גם את שלו. 

אבל באמת די. חוץ מהמיטה של הגדולה - שבסוף תתלונן.

 זהו.

אה - אז כבר לוקחים מכולה? טוב - אז יש עוד טיפה מקום. בסדר.

 אז כדי שלא ירגישו מנותקים הקטנים, קצת ספרים (13 ארגזים), קצת צעצועים (27 ארגזים) וגם קצת כלי מטבח- הרי אין טעם לקנות מחבת ב 2.99 $ אם יש לי מחבט ממש טובה שקיבלתי מתנה מסבתא שלי בשנת 1986 עם חותמת של השק"ם (עוד 9 ארגזים). 

טיול אחרי צבא לילדה בת 3 | גוואטמלה אהובתי.

עוד 12 שנה, כשבתי הגדולה תשב אצל הפסיכולוגית והיא  תשאל אותה בפרצוף ממושקף ובקול מאנפף…."ו….תסבירי לי בבקשה למה את פה איתי ולא נגיד…מחפשת את עצמץ  בטיול אחרי צבא עם בני גילך??"…..בתי אז תביט אליה במבט חסר סבלנות, סביר להניח עדיין עם האוזניות על האוזניים, ותענה  "אה…..טיול אחרי צבא עשיתי כבר בגיל 11.5…." הפסיכולוגית אז תעשה דאבל טייק מהמחברת לבת שלי ותעקם את הפרצוף בשאלה….  אז נויה תביט מסביב לחדר בשיעמום ותסביר לה" טוב…עכשיו את צריכה להוציא את כרטיסיית ה"הורים" ולשאול אותי על אמא שלי……"

חופשה במקום רגוע. גוואטאמלה. 

אני אסביר.

לקראת החורף ה"חמים" שבא עלינו לטובה בממלכת ניו יורק - החלטנו כמו רבים אחרים פה שלא רוצים לקפוא למוות או לחילופין להתחרפן למוות עם ילדים בדירת מטר, להדרים למחוזות מחוץ לעיר. מכיוון שבאמתחתינו מתבגרת, ילד על גבול ההיפר אקטיביות ועוד מתבגרת בת 3 חיפשנו מקום רגוע, קליל, נגיש ושלא נדרשת בו שום טיפת מאמץ לחופשה של 17 יום.

אז ישר פתחנו את הספר "סיירת מטכ"ל for dummies" ובחרנו את היעד הראשון ברשימת "אם כבר כבשתם את ההימליה מה עוד נשאר לעשות" ובחרנו משהו שירגיע את העצבים בזמן שאנחנו נוהגים בכבישי עפר ברכב משנת 73 כשהילדים מקיאים מאחורה.

להתראות מנהטן. גוואטמאלה. 

גוואטמלה אהובתי.

אחרי שמיקמנו אותה על המפה , ישר יצאתי לקנות תיקי הרד קור - אי אפשר להגיע לשם עם המזוודות שרגילות לקו ניו יורק - תל אביב.  ואז מכיוון שלא לוקחים לשם ביגוד יפה, רק זרוק, יצאתי לקנות ביגוד זרוק. מה לא?!

לילדים ניסינו להסביר את סגנון הטיול. נויה ישר התלהבה וביקשה מגפי טיפוס אבל עם דוגמא צבאית בגווני ורוד עתיק. גור שאל אם נראה קופים ואם כן - אם אפשר לקחת אחד הביתה. ליבי רצה להכין את החצאית הסגולה  והבקבוקי ואמרה שהיא מוכנה.

להנות עם הילדים. גוואטמאלה. 

יצאנו לדרך עם המינימום של המינימום - 5 תיקי יד, 3 צ'ימידאנים , מנשא, כיסא אוטו, 2 אייפדים, 3 מצלמות,  ו4 פנסי ראש. 

הגענו ואיתנו ישר המזוודות, אחרי 4 ימים. 

טיילנו, טיפסנו, הלכנו, נפלנו, נסענו, קפצנו, הקאנו, אכלנו (לא בסדר הזה), צילמנו, הסרטנו, צעקנו, חיבקנו, אהבנו, בכינו, צחקנו, השפרצנו, שחינו, שיחררנו (צבי ים בייביז לים), שטנו, השכמנו, נרדמנו, טסנו, נבהלנו, עלינו, ירדנו, למדנו, חזרנו.

לצאת לדרך עם המינימום האפשרי. גוואטמאלה. 

למתעניינים  באמת, המסלול:

Guatemala City, Antigua, Volcano Pacaya, Montericco, Lago Atitlan, Panajachel, Chichicastenango, Coban, Semuc Champey, Rio Dulce, Livingston, Flores Tikal.

מדהים, לא קל, מאתגר, מפתיע. הילדים היו גיבורים, היו רגעים שאמהותי עמדה במבחן, גילי הצליח להתנקתק ונהננו מכל רגע. ….אין כמו להזיז לליבי את השיער מהפנים כשהיא מקיאה מחוץ לחלון במיניוואן שטס ב 120 ק"מש על שביל אפר בתוך הג'ונגל. 

לילדים, וגם להורים, שלום.

בסוף חזרנו למנהטן. שלום גוואטמאלה. 

קצת הרבה תמונות פה באלבום:

http://tinyurl.com/beemasheliguatemala

. 

המלצות חורף במנהטן שעדיין אפשר להספיק | תערוכה, מחזמר, בר

בדצמבר אמא שלי באה לבקר בניו יורק. לראות את הנכדים, אולי גם אותי, לנוח ולנפוש. היא לא תיארה לעצמה שתעבור פה מסלול כושר קרבי בתנאי שטח קפואים.

אבל כשאין ברירה וכשיש בת היפראקטיבית חייבים לעמוד בקצב ו"להספיק".

שלוש פעילויות מתוך המכלול שעדיין תקפות ואני ממש ממש ממליצה עליהם:

 1)  תערוכה מעלפת ומאלפת בניו מוזיאום ….באמת לא להפסיד:

Chris Ofili: Night and Dayhttp://www.newmuseum.org/exhibitions/view/chris-ofiliמרשים, גדול,צבעוני, מפתיע מאוד. 

Chris Ofili: Night and Day תערוכה.

Chris Ofili: Night and Day מאלף ומעלף.

http://thelastship.com . גם סטינג היה שם. 

  

2) המחזמר של Sting: The Last Shiphttp://thelastship.com

לא קיטשי, לא מתקתק, זמרים בחסד וסטינג הצליח להשחיל פנימה כמה משירי העבר שלו. אבל עזבו את כל זה - החתיך מופיע שם בכבודו ובחתיכותו.

חושבת שהאליל עדיין חלק מהמחזמר עד סוף החודש..

.....לא התבלבתי בתמונה.....סטינג פשוט מצלם אותנו :)

3) cirq | בית קפה סודי שהופך לבר טרנדי בלילה

המלצה לבית קפה בטרייבקה. Thomasפינת  Hudson

http://www.barcyrk.com/locations/

 בסמטאות טרייבקה פתאום הופיע שלט - בלי חזית חדשה וחלונות אטומים.

הצצנו והפתענו לגלות בר בעיצוב ספיק-איזי משנות השחור לבן. הרבה ניקל, זהב שחור ולבן. בבוקר שקט, אינטימי עם נישנושי בוקר ובערב בר מדליק עם טבון פיצות איכותיות ועוד אפטייזרים נחמדים.

Thomas פינת Hudson

 יאללה....לצאת מהפוך.

קצת תרבות | לא רק FUN FUN FUN

ביום רביעי שעבר החלטתי שמספיק עם סופי שבוע של סתם FUN. אי אפשר רק FUN FUN FUN  צריך קצת תוכן לפעילות סופי השבוע שלנו, קצת קולטורה, קצת ערך מוסף לילדים. אז התחלתי לשאול, לחפש, חקרתי, נברתי, השוואתי והעלאתי בחכתי שלוש אפשרויות.
הצגתי אותם לפני גילי – הוא ישר בחר את הראשונה, אז סגרתי על השלישית.

ביקור ב Roosevelt Island- אי קטנטן בחוף המזרחי של מנהטן שאליו אפשר להגיע ברכבל ובו אחד הבתים העתיקים בעיר מ1676 , מגדלור היסטורי, בית משוגעים משוחזר, גן בוטני, והרבה ירוק. אז הנה – קצת הסטוריה, גאוגרפיה, עוד משהו לבריאות הנפש ובוטניקה ביום אחד. איזה אמא לא היתה קופצת על ההזדמנות להעשיר ולהאשיר את בני משפחתה.

ארגנתי תיק עם כמות חטיפים מהונדסים שישר תסמם את הילדים ואבא שלהם שיסכימו להצטרף למסע ויצאנו לדרך.

תחנה ראשונה – הרכבת התחתית Subway. מבחינת גור – אפשר להפסיק להוציא משכנתא שניה כדי לממן את המשחקיות במנהטן או להפסיק ללעזור לג'ף בזוס להפוך לביליונר – אפשר פשוט במשך שלושת השנים הקרובות ליסוע ב רכבת התחתית בכל שעה פנויה ביום. כל פעם לשבת על מושב אחר, לקרוא ולתרגם כל שלט אפשרי ולנסות ללחוץ\למשוך\לסובב כל ידית אפשרית כדי לראות "מה קורה".

 הלכנו לרכבת, ירדנו לרכבת, עלינו על הרכבת, עלינו מהרכבת.

הגענו לרכבל  - התרגשות גדולה מהילדים (2/3   מהם....ליבי כבר ישנה). הרבה שאלות, צילומים והתלהבות מלראות את כל המוניות הצהובות בגודל של מכוניות צעצוע.

משם לסיור – אה...רגע...קודם פרפוצינו, קפוצינו, מיץ תפוחים עם קש, סימילק ותה קר בסטארבקס – זה שזה אי לא אומר שלא צריך להיות סטארבקס.  

טוב, עכשיו לסיור....אה לא ברגל חס וחלילה – אלא באוטובוס האדום הקטן של האי שבד"כ מסיע את כל התיירים הפנסיונרים – עכשיו הוא מסיע את כל התיירים הפנסיונרים, אותנו ואת העגלה של ליבי שתופסת שליש אוטובוס וחוסמת את מעבר לשני הליכונים  וסופגת ריח של שיניים תותבות.

עוברים בחטף את הבית העתיק, הגן הבוטני, איזה גשר, טיילת ומגיעים יש למגדלור. מעולה – נוכל לקרוא קצת על המקום, להסביר על פעילות המגדלור, להבין מי שימר אותו. אני חופרת בתיק למצוא את המפה עם ההסברים ומכחכחת בגרוני להתחיל את הנאום לקהל האוהד.....שבנתיים נמרח על המדשאה – אחד (גדול) נוחר קלות, אחת בגלגלונים (כמובן), אחד בודק מאיפה משתין הדג (באופן מילולי מהמעקה מעל המים) ואחת בקריאות מאמץ (לקראת קקי נוסף).

טוב, קצת פריזבי, קצת נישנושים, קצת צילומים ובחזרה לרכבל. שוב התרגשות, מעבר ולחיצה על כל מיני כפתורים שתודה לאל לא פתחו איזה דלת סתרים או תחתית כפולה בקרון המעופף.

כבר מאוחר, אני מרגישה סיפוק עצום מהסיור התרבותי שהענקתי למשפחתי – משהו שישאר איתם זמן ארוך אחכ.

יורדים מהרכבל לתזוזה הביתה – אבל לפני סיום בזווית העין גילי קולט משהו קטן בקצה הבלוק, זריז, רק "לשניה לצ'פר את הילדים" –  Daryl's Candy Shop
גן עדן עלי אדמות של ממתקים, מתוקים, עוגות ,עוגיות וכל דבר בצבע פסטל מתקתק. הפירוש האולטימטיבי ל  Kid in a candy store

שעה וחצי אח"כ בדרך הביתה (באמת) בעודם לועסים דובון גומי בצבע ירוק זוהר ומשלשים את כמות הסוכר המותרת בדם לאצן מרתון בגובה שני מטר אנחנו מסכמים את היום. ממה הכי נהנתם היום? "החנות ממתקים עם הגלידה המטורפת וקיר השוקולדים שמגיע לשמיים!!!!" נויה קוראת עם ניצוצות בעיניים..... (טוב...זה היה ממש גול עצמי...)אני מנסה בעדינות שוב ומרגישה את הסנטר שלי מתחיל לרטוט.... הנסיך הג'נג'י שלי מנסה להציל את מצב "אה כן....וגם הנסיעה ברכבת התחתית!!" 

זה לא היעד אלא הדרך

אחרי שנת בוקר טובה וחיפוף הגדולים מהבית ליבי ואני יצאנו לכבוש מטרה חדשה.

כאשר יוצאים מהשכונה השכונתית שלנו ישר נופלים למרכז הפיננסי של העולם ובקצהו מה שהיו שני בנייני התאומים, היום מרכז עליה לרגל עצום שכולו אתר בנייה של פלדה ובטון. 

ככל שמתקרבים מרגישים יותר ויותר אנרגיה מלאת עוצמה באויר. המונים מקיפים את המתחם שכולו מכותר בשוטרים אמריקאים חסונים, עטורי סמלים וחתיכים....אז זהו שלא – רובם אמנם עטורי פרסים אבל בעלי שפם עבוט עם כרס משתפלת מתחת מתחת לאפוד הזוהר שלהם. כנראה ככה זה כשכל אזור האנרטה שורץ דוכני נקנקיות, המבורגרים, פרצלים, תירס חם, שווארמה, נודלס וברד טבעוני.

אחד מהבניינים החדשים כבר מונה איזה 324 קומות מנצנצות מוקף במנופים שאת הסוף שלהם לא רואים והשני לידו כולו גוש בטון עצום שנראה כמו בונקר למקרה חרום הבא.

אנשים מסתכלים, בוכים, מתפללים ומסמנים וי על עוד אתר שראו בטיול 17 מדינות ב 3 ימים.

ליבי ואני עומדות ומשתהות. ליבי מסתכלת למעלה במצמוצים קטנטנים ולרגע קצר מפסיקה ללעוס את הנשכן הורוד הלעוס ואני מפסיקה לחלקיק שניה לצלם אותה לועסת את הנשכן הורוד הלעוס.

בהחלט מעורר רצון לעמוד עם היד על הלב ולשיר את ההמנון האמריקאי או לפחות את התקווה.

.

גילוי נאות – ת'אמת בכלל לא התכוונו ללכת לראות את התאומים אבל במקרה נתקלנו בהם בדרך לחנות כל בו ענקית עם מחירים מעולים על כל המותגים (קלווין קליין, טומי הלפיגר, רלף לורן ועוד) שרק הלכנו "לבדוק" – אמנם החלטנו לא לקנות כלום עד שנפנה קצת מקום במדפים אבל מה זה כבר – שתי פיג'מות תומס הקטר, חלוק בצבע לילך עם נקודות לבנות, 3 חזיות לי וכותונת לילה- בקטנה....

.God Bless America

מרסר פינת ליבי

אחרי שבועיים עמוסי סידורים, אירגונים, ניגובי אף ושיעשוע ילדים – הבנות הרציניות שביננו (ליבי ואני) החלטנו לשים פעמינו ללב העיר, לצנטרום של הצנטרום, המרכז האמיתי של העיר כדי סוף סוף לעשות פה את הדבר האמיתי......שופינג!!!!!

ההתרגשות החלה כבר ערב קודם כשהרעיון עלה. מהר התקשרתי לרוני הקוסמת (הבייביסיטר שגור מאוהב בה....לא כמו בסוזי אבל גם נותנת לי כמה שעות של שקט יחסי), וידאתי שלגילי יש פגישות חשובות והוא לא יתמהמה בבית לבדוק מה קרה שאני יוצאת מהטרנינג (במקרה הזה – זה הבוקסרס מכיתה ט' והגופיה מקורס מ"כיות) ודאגתי שנויה כבר תלך לישון בבגדי הקייטנה שממש לא תיהיה לה שום סיבה לעמוד מול הארון 37 דקות לבחור את הבגדים שהיא תוריד ברגע שהקייטנה תתחיל – כי מחר יום בריכה.

הכנתי תיק לילדה ולאם – סימילק, בקבוקים, בגדים להחלפה, חיתולים (גם מידה 2 וגם 3 – מי יודע אם לא תיהיה קפיצת גדילה בדיוק בין השדרה החמישית לברודווי), צעצוע מצפצף, נשכן, מוצץ ורוד (וירוק), כובע שמש, גשם ושלג, ומלאנו במים את הבקבוק נביעות שהבאנו עוד מהארץ שעליו כתוב "גור" בכתב ידה של עדי הגננת.

בקושי ישנתי בלילה (אבל עדיין כשליבי התעוררה הרפלקס המותנה של המרפק העיר את גילי.) קמתי רעננה וטרוטת עיניים ואחרי הכנת ארוחת בוקר של שוקולד ופיצה קרה מערב קודם (רק שיאכלו ויעופו כבר....) מצאתי את עצמי מביטה לליבי בעיניים ולוחשת "ניצחנו". עכשיו מהר למיטה לשנת בוקר (היא...לא אני) מתלבשים ויוצאים.

כמה "שו שו"ים אחכ והילדה ישנה, אני מהר מתארגנת ומחכה שהיא תקום משנת הבוקר שבד"כ נמשכת 22 דקות שלמות.

עוברות 22 דקות ואין קול ואין עונה.....אני שוב עושה פיפי, מרוקנת וממלאה שוב המדיח, שמה מכונת כביסה....(סתם – לא ממש – אין מקום למכונה בדירה אבל זה נשמע טוב אם במקרה גילי יקרא את זה). ומחכה....המונה דופק – הזמן הולך ומתקצר ....והגברת חורפת כמו שלא חרפה בחיים. טוב, אז נוותר על האפר ווסט ונחתוך ישר מיד טאון ומשם לסוהו.

עוברות עוד 30 דקות יקרות.....והיא עוד חורפת שנת מלאכים מתוקה....אבל למה עכשיו????למה לא בלילה\צהרים\אחה"צ או בעיקר לפנות בוקר???

טוב.....לא צריך את מיד טאון לשיטוט חסר מטרה – נלך דוך לסוהו להארד קור ביזבוז כסף.

שעתיים וחצי אח"כ הגיברת מתחילה להמתח במיטה – בציוץ ראשון עוד לפני פקיחת עיניים היא כבר בעגלה ואנחנו דוהרות על רחוב ווסט לכיוון איסט. רצות בעקבים קטנים (העיר מחייבת) ופוסחות על הבתי קפה הקטנים של טרייבקה (בהם יושבות אמהות טריות, חטובות, מאופרות ונינוחות עם תינוקות קטנטנים לבושים בצו האופנה בידהן המסורות של הנניות הפורטו ריקניות ), שבילי האופניים הירוקים של ההדסון ריבר פארק, והדירות הקטנטנות המתוקות של הווסט ווילג'. העיקר להגיע לעיקר והשעון דופק.

מי שקוראת את זה וקצת מכירה את הסביבה בטח שואלת "למה היא עושה טור דה מנהטן כדי להגיע לסוהו" – אז אני אסביר – כי הגוגל מפס הדפוק נתקע, הזיעה שנטפה לי לעיניים מרחה לי את המסקרה (שבחנות הבטיחו שהיא עמידה במיים...אבל מסתבר לא בזיעה של אמא עצבנית) שטשטשה לי את הריסט לאנדרויד, וגילי לא ענה לי לטלפון כי הוא בטח ידע שאני מחפשת אותו לצעוק עליו שזה אשמתו שליבי ישנה עד מאוחר, שהעקבים עשו לי יבלות, שדוקא היום איזה 216 מעלות בצל  והטלפון החדש הלבן עם המגן הסגול לא עובד..... ואיפה קיבינימט הסוהו הזה???

אה – וליבי – רגועה כמו גור חתולים קטן, סופגת בשקט את טיפות הזיעה שנוטפות עליה, לועסת נשכן משומש במצב טוב (עוד מימי גור) ומקפצת לה בעגלה על כל מכסה ביוב שאנו עוברות.

אחרי 52 דקות ו102 רחובות – הגענו לכניסה הרישמית לסוהו – רובע עמוס חנויות (אנטרופולג'י, הוליסטר, בננה, פרדה, מנולו, קרטלה וברלה, נספרסו, ויקטוריה סיקרט ועוד כמה חנויות עליה לרגל שאין מנוס מלבזבז בהן "קצת" כסף) ורבוי אנשים. לא ממש ידידותי לאמא עצבנית ועגלה\טנק עם תינוקת אבל עדיין "ה" מכה של רוב הנשים בצד הזה של הגלובוס (בסדר בסדר – לא של כולן – רק של השטחיות ורדודות שביננו).

נשימה עמוקה, מסדרת את התלתל של ליבי ומותחת את החצאית שכבר מזמן התמקמה לה בתחת השמאלי שלי  – צעד קדימה לתוך גן עדן.....ו.....השעון מצלצל – טיימס אפ – 7 דקות לחזור הביתה לקבל את פניו של הזאטוט.

הצצה חטופה אחרונה בלב כבד  מעבר לכתף .....(הרגשתי ממש כמו איזה הכלאה בין אשת לוט – שאסור היה לה להסתכל אחורה לסדום ומשה רבינו שלא זכה להכנס לארץ המובטחת....ממש סיטואציה שבה התחברתי למקורות שלנו.... )

הבטתי בליבי וסיננתי לה הבטחת אמת בין אמה לבת –

לא ישברו אותנו כ"כ בקלות....אני מבטיחה שעוד נחזור ...ונכבוש.