טיול אחרי צבא לילדה בת 3 | גוואטמלה אהובתי.

עוד 12 שנה, כשבתי הגדולה תשב אצל הפסיכולוגית והיא  תשאל אותה בפרצוף ממושקף ובקול מאנפף…."ו….תסבירי לי בבקשה למה את פה איתי ולא נגיד…מחפשת את עצמץ  בטיול אחרי צבא עם בני גילך??"…..בתי אז תביט אליה במבט חסר סבלנות, סביר להניח עדיין עם האוזניות על האוזניים, ותענה  "אה…..טיול אחרי צבא עשיתי כבר בגיל 11.5…." הפסיכולוגית אז תעשה דאבל טייק מהמחברת לבת שלי ותעקם את הפרצוף בשאלה….  אז נויה תביט מסביב לחדר בשיעמום ותסביר לה" טוב…עכשיו את צריכה להוציא את כרטיסיית ה"הורים" ולשאול אותי על אמא שלי……"

חופשה במקום רגוע. גוואטאמלה. 

אני אסביר.

לקראת החורף ה"חמים" שבא עלינו לטובה בממלכת ניו יורק - החלטנו כמו רבים אחרים פה שלא רוצים לקפוא למוות או לחילופין להתחרפן למוות עם ילדים בדירת מטר, להדרים למחוזות מחוץ לעיר. מכיוון שבאמתחתינו מתבגרת, ילד על גבול ההיפר אקטיביות ועוד מתבגרת בת 3 חיפשנו מקום רגוע, קליל, נגיש ושלא נדרשת בו שום טיפת מאמץ לחופשה של 17 יום.

אז ישר פתחנו את הספר "סיירת מטכ"ל for dummies" ובחרנו את היעד הראשון ברשימת "אם כבר כבשתם את ההימליה מה עוד נשאר לעשות" ובחרנו משהו שירגיע את העצבים בזמן שאנחנו נוהגים בכבישי עפר ברכב משנת 73 כשהילדים מקיאים מאחורה.

להתראות מנהטן. גוואטמאלה. 

גוואטמלה אהובתי.

אחרי שמיקמנו אותה על המפה , ישר יצאתי לקנות תיקי הרד קור - אי אפשר להגיע לשם עם המזוודות שרגילות לקו ניו יורק - תל אביב.  ואז מכיוון שלא לוקחים לשם ביגוד יפה, רק זרוק, יצאתי לקנות ביגוד זרוק. מה לא?!

לילדים ניסינו להסביר את סגנון הטיול. נויה ישר התלהבה וביקשה מגפי טיפוס אבל עם דוגמא צבאית בגווני ורוד עתיק. גור שאל אם נראה קופים ואם כן - אם אפשר לקחת אחד הביתה. ליבי רצה להכין את החצאית הסגולה  והבקבוקי ואמרה שהיא מוכנה.

להנות עם הילדים. גוואטמאלה. 

יצאנו לדרך עם המינימום של המינימום - 5 תיקי יד, 3 צ'ימידאנים , מנשא, כיסא אוטו, 2 אייפדים, 3 מצלמות,  ו4 פנסי ראש. 

הגענו ואיתנו ישר המזוודות, אחרי 4 ימים. 

טיילנו, טיפסנו, הלכנו, נפלנו, נסענו, קפצנו, הקאנו, אכלנו (לא בסדר הזה), צילמנו, הסרטנו, צעקנו, חיבקנו, אהבנו, בכינו, צחקנו, השפרצנו, שחינו, שיחררנו (צבי ים בייביז לים), שטנו, השכמנו, נרדמנו, טסנו, נבהלנו, עלינו, ירדנו, למדנו, חזרנו.

לצאת לדרך עם המינימום האפשרי. גוואטמאלה. 

למתעניינים  באמת, המסלול:

Guatemala City, Antigua, Volcano Pacaya, Montericco, Lago Atitlan, Panajachel, Chichicastenango, Coban, Semuc Champey, Rio Dulce, Livingston, Flores Tikal.

מדהים, לא קל, מאתגר, מפתיע. הילדים היו גיבורים, היו רגעים שאמהותי עמדה במבחן, גילי הצליח להתנקתק ונהננו מכל רגע. ….אין כמו להזיז לליבי את השיער מהפנים כשהיא מקיאה מחוץ לחלון במיניוואן שטס ב 120 ק"מש על שביל אפר בתוך הג'ונגל. 

לילדים, וגם להורים, שלום.

בסוף חזרנו למנהטן. שלום גוואטמאלה. 

קצת הרבה תמונות פה באלבום:

http://tinyurl.com/beemasheliguatemala

.