Around Town | פטריות במנהטן ודגים דגים

קצת תרבות | לא רק FUN FUN FUN

ביום רביעי שעבר החלטתי שמספיק עם סופי שבוע של סתם FUN. אי אפשר רק FUN FUN FUN  צריך קצת תוכן לפעילות סופי השבוע שלנו, קצת קולטורה, קצת ערך מוסף לילדים. אז התחלתי לשאול, לחפש, חקרתי, נברתי, השוואתי והעלאתי בחכתי שלוש אפשרויות.
הצגתי אותם לפני גילי – הוא ישר בחר את הראשונה, אז סגרתי על השלישית.

ביקור ב Roosevelt Island- אי קטנטן בחוף המזרחי של מנהטן שאליו אפשר להגיע ברכבל ובו אחד הבתים העתיקים בעיר מ1676 , מגדלור היסטורי, בית משוגעים משוחזר, גן בוטני, והרבה ירוק. אז הנה – קצת הסטוריה, גאוגרפיה, עוד משהו לבריאות הנפש ובוטניקה ביום אחד. איזה אמא לא היתה קופצת על ההזדמנות להעשיר ולהאשיר את בני משפחתה.

ארגנתי תיק עם כמות חטיפים מהונדסים שישר תסמם את הילדים ואבא שלהם שיסכימו להצטרף למסע ויצאנו לדרך.

תחנה ראשונה – הרכבת התחתית Subway. מבחינת גור – אפשר להפסיק להוציא משכנתא שניה כדי לממן את המשחקיות במנהטן או להפסיק ללעזור לג'ף בזוס להפוך לביליונר – אפשר פשוט במשך שלושת השנים הקרובות ליסוע ב רכבת התחתית בכל שעה פנויה ביום. כל פעם לשבת על מושב אחר, לקרוא ולתרגם כל שלט אפשרי ולנסות ללחוץ\למשוך\לסובב כל ידית אפשרית כדי לראות "מה קורה".

 הלכנו לרכבת, ירדנו לרכבת, עלינו על הרכבת, עלינו מהרכבת.

הגענו לרכבל  - התרגשות גדולה מהילדים (2/3   מהם....ליבי כבר ישנה). הרבה שאלות, צילומים והתלהבות מלראות את כל המוניות הצהובות בגודל של מכוניות צעצוע.

משם לסיור – אה...רגע...קודם פרפוצינו, קפוצינו, מיץ תפוחים עם קש, סימילק ותה קר בסטארבקס – זה שזה אי לא אומר שלא צריך להיות סטארבקס.  

טוב, עכשיו לסיור....אה לא ברגל חס וחלילה – אלא באוטובוס האדום הקטן של האי שבד"כ מסיע את כל התיירים הפנסיונרים – עכשיו הוא מסיע את כל התיירים הפנסיונרים, אותנו ואת העגלה של ליבי שתופסת שליש אוטובוס וחוסמת את מעבר לשני הליכונים  וסופגת ריח של שיניים תותבות.

עוברים בחטף את הבית העתיק, הגן הבוטני, איזה גשר, טיילת ומגיעים יש למגדלור. מעולה – נוכל לקרוא קצת על המקום, להסביר על פעילות המגדלור, להבין מי שימר אותו. אני חופרת בתיק למצוא את המפה עם ההסברים ומכחכחת בגרוני להתחיל את הנאום לקהל האוהד.....שבנתיים נמרח על המדשאה – אחד (גדול) נוחר קלות, אחת בגלגלונים (כמובן), אחד בודק מאיפה משתין הדג (באופן מילולי מהמעקה מעל המים) ואחת בקריאות מאמץ (לקראת קקי נוסף).

טוב, קצת פריזבי, קצת נישנושים, קצת צילומים ובחזרה לרכבל. שוב התרגשות, מעבר ולחיצה על כל מיני כפתורים שתודה לאל לא פתחו איזה דלת סתרים או תחתית כפולה בקרון המעופף.

כבר מאוחר, אני מרגישה סיפוק עצום מהסיור התרבותי שהענקתי למשפחתי – משהו שישאר איתם זמן ארוך אחכ.

יורדים מהרכבל לתזוזה הביתה – אבל לפני סיום בזווית העין גילי קולט משהו קטן בקצה הבלוק, זריז, רק "לשניה לצ'פר את הילדים" –  Daryl's Candy Shop
גן עדן עלי אדמות של ממתקים, מתוקים, עוגות ,עוגיות וכל דבר בצבע פסטל מתקתק. הפירוש האולטימטיבי ל  Kid in a candy store

שעה וחצי אח"כ בדרך הביתה (באמת) בעודם לועסים דובון גומי בצבע ירוק זוהר ומשלשים את כמות הסוכר המותרת בדם לאצן מרתון בגובה שני מטר אנחנו מסכמים את היום. ממה הכי נהנתם היום? "החנות ממתקים עם הגלידה המטורפת וקיר השוקולדים שמגיע לשמיים!!!!" נויה קוראת עם ניצוצות בעיניים..... (טוב...זה היה ממש גול עצמי...)אני מנסה בעדינות שוב ומרגישה את הסנטר שלי מתחיל לרטוט.... הנסיך הג'נג'י שלי מנסה להציל את מצב "אה כן....וגם הנסיעה ברכבת התחתית!!" 

Around Town | Dinner on the Roof & Central Park

Around Town | Hudson River Park & Riverside Park Kite Festival

לחגוג כמו מלכה

היום חגגתי 24 אביבים.  כן, 24.

היום התחיל כשיצאתי מהחדר שינה בבוקר, אחרי סוג של יקיצה טבעית  לצלילי צווחות של שמחה מהחדר ליד. יצאתי לסלון לילדים מצחקקים, ערימת בלונים צבעונית, מתנה שנבחרה ע"י נויה והבייביסטר, ברכות ועוגה שהיא חלומה של כל ילד בן 6. התחבקנו, התנשקנו, צחקנו ושמחנו.

אחרי אתנחתא רגועה של שלוש וחצי דקות גור ביקש שאבוא לנגב לו, נויה ביקשה פנקייק לכבוד היום הולדת וליבי ביקשה בקבוק ולישון. סיימתי את אלו ואמרתי לקהל הביתי – מזמינה את כולם לבוא איתי למקום שאני הכי אוהבת בניו יורק – האגם בסנטרל פארק.

הילדים שמחו וישר רצו להדליק את הטלוויזיה וגילי אמר "מעולה" וביקש את שאכין לו מיד את הטפסים של הביטוח כי הוא רץ למשרד.

טוב, החלפתי ארבע פעמים בגדים – תמיד הדילמה היא בין משהו צחור, נקי ואיכותי לבין משהו כהה, פרחוני שלא יראו עליו פליטות של ליבי וניגובי ידיים של גורי אחרי שהוא אוכל ארטיקים.

הכנתי תיק כאילו אנחנו יוצאים לאי בודד – לא, מנהטן אמנם אי אבל ממש לא בודד,

פיתיתי את הילדים להתארגן ליציאה עם הבטחות של ברווזים, סוסים, סנאים והם ישר הסכימו (ישר אחרי שהבטחתי לתת לגור לשבת באמצע במונית ולתפעל את המזגן ולנויה לקנות מרכך חדש לשיער – היא נפלה בשבי השורות שורות בסופרפארם השכונתי של 34 סוגי שמפויים ו56 סוגים שונים של מרככים, כבר יש לה 4 מכל אחד).

ולשניה וחצי שוב תהיתי אם זה נכון לצאת לעיר הגדולה עם שלושת הצאצאים. ברור שכן – מה עוד בחורה יכולה לרצות בים הולדתה חוץ מלבלות יום שלם באוגוסט עם שלושה ילדים שכבר מחורפנים לגמרי מהחופש הגדול? קטן עלי!!

בנתיים קיבלתי ברכה במייל מחברה שכבר קרעה את העיר בעברה שהיא בטוחה שיהיה לי יום מעולה ושאני בטח מבלה באחד מהספאים הטובים בעיר.

אחרי נסיעה קצרה במונית (37 דקות של "אמא יש לי בחילה", "גור אל תעבור את הקו" "אמא תגידי לו לא לנשום עלי" "אמא אני צריך קקי" "וווווואאאאאא (ליבי)" ו"אמא מה קורה אם אני מושך את הידית הזאת" ) שבה נסיתי לענות לשיחות טרנסאטלנטיות של איחולי יום הולדת ומתן הוראות נסיעה לנהג קוראני נשפכנו החוצה לפארק פינת הפלאזה, מולנו יפים ויפות על עקבי סטילטו בצבעי פסטל וכירכרות רתומות לסוסים פרחוניים קידמו את פנינו. אח – מהמם.

ישר תקעתי לכל ילד ארטיק ביד ולאחת בקבוק (שיסתום להם קצת את הפה), וירדנו לכיוון האגם – איזה אידיליאה – פרחים, ברווזים, מצעי דשא, שקט. שהחזיק מעמד בערך 3  דקות- "אמאאאאאאאאאאאאאא – גור נכנס למים!!!!"

אחרי שחיי כמעט חלפו מול עיני – או יותר נכון תוכנית פעולה לאיך אני מחליפה לילד ספוג מים בגדים ומלבישה לו את הדבר היחיד שיש לי בתיק – אוברול ורוד מידה 3-6 חודש, זינקתי קפיצת אולימפידת לונדון 2012 והצלתי את הילד (בדרך 3 ברווזים ניו יורקים ששרדו את חורף 2010 חטפו התקף לב ).

טיילנו לאיטנו, גור בקפיצות מיונה ליונה, נויה בגלגלונים כמובן ואני בשינוע עגלה ביד אחת ושמירת נוצות\עלים\אבנים ("אבל זאת ממממש יפה") בשניה. יום יפה, ילדים שמחים, אמא מאושרת.

אין כמו  לחגוג יום הולדת עם הילדים. אוהבת את הקטנים שלי. במיוחד כשאני יודעת שעוד שעתיים מגיעה הבייביסיטר לקחת פיקוד ואני משוחררת.

ועכשיו בנימה טיפה אחרת –

לפני המוווןן שנים בת דודה שלי שאלה אותי ,כשהיא רק התחילה, אם אני מכירה את הסידרה "סקס והעיר הגדולה" – אני חשבתי לעצמי – סקס בטלוויזיה ???? אייייכסססס  (אני פולניה). מאז כמובן, כמו הרבה אחרות, התאהבתי בסידרה – בקרי, מירנדה, שרלוט וסמנתה. חלמתי להיות הן בעיר הגדולה – רווקה, יפה, מאובזרת. בין לבין חוויתי את חוויות ניו יורק בעודי בחוף המערבי דרך ש', חברה קרובה קרובה שאכן נהנתה מכל מה שלעיר יש להציע כשאני הייתי כבר נשואה עם תינוקת על המותן. ועכשיו אני פה, ממש גרה פה ביום הולדתי ה 24 . לא כ"כ מאמינה . חוגגת פה יום הולדת ראשון ומקווה לעוד כמה.
עם זאת היה לי כייף גדולה הבוקר לקבל את כל האיחולים, ברכות,טלפונים, מתנות, פרחים מהצד השני של העולם. שמחה ששמחתם בשימחתי. מתגעגעת לכולכם ומקווה שתבואו לבקר. Kisses!!

(למסוקרנים – כמובן שהיום יום הולדת לא הסתיים בלי בילוי בעיר הגדולה עם בעלי שיחייה ב morimoto אחד המקומות היותר שווים בעיר וסיור לילה רגלי בשכונות תוססות בדרך הביתה, שמודה – נתנו לי להרגיש טיפה זקנה ממרום 24 שנותי). 

Another NYC victim of the paparazzi

Keeping Cool

סוף סוף ניו יורק כלבבי

יום שבת בבוקר, ניו יורק, מה עושים?

סוף סוף עברנו יום שבת כלבבי בעיר הגדולה – קצת מכל דבר והרבה מהכל.

התחלנו בשיטוט ברח פארק שסגרו אותו לכלי רכב מסנטרל פארק עדדדדדד למטה – קצת דוכנים, קצת אופניים, הרבה מוזיקה ואנשים.

נויה ישר השתלבה עם המקומיים. גור היה עסוק בלהבין על כמה אנשים ישפריצו  המים במזרקה אם יתקע את האצבע עמוק בתוך הצינור. ליבי ישנה ועשתה קקי.

משם מזיעים ועייפים כולם כבר התחננו "הביתה" למזגן ולטלוויזיה (שאת שידוריה רואים גם בברוקלין...מי אמר שהגודל לא קובע???) אבל לא ויתרתי...אנחנו ניו יורקרים.....חייבים למצות את העיר עד תום....קדימה למוזיאון הילדים הקרוב (מה – אני חיה בשבילי??? הם עוד יודו לי....)

גם שם כל אחד מצא את מקומו – נויה לסדנת אנימציה וגור בדק איך מתחברת (ולמה)  הבטריה למצלמה בסדנה ומה קורה אם מנתקים את הכבל שלה מהחשמל.ליבי עשתה קקי וישנה.

(את הסרטוני אנימציה שנויה יצרה תוכלו לראות פה - מדקה 0:47-0:51 ו - 1:00-1:10 http://vimeo.com/album/2037749/video/47372882
Underground World )

היינו, נהננו, עכשיו הביתה – נראה לכם???? מה פתאום – מצטופפים במונית לצד השני של העיר לקצת 1:1 עם חברים....יותר נכון 5:3 עם חברים .....פעם שלישית סטארבקס היום אבל מי סופר? העיקר שיש פראפוצינו ומזגן. נויה קיטרה ש"מצעמם", גור התעקש לשתות את התה הקר האורגני בלי כל ה "אורגנים" בתה, וליבי רק עשתה קקי...(טוב, כמה אפשר כבר לישון?!).

חזרנו הביתה עייפים אך מקטרים, דביקים אך מזיעים אבל העיקר ש "הספקנו".