אפשר לחזור לארץ!

חשבתי בדרך הביתה במונית.

באנו, כבשנו - עכשיו אפשר לחזור !

עוד הייתי בהיי - היתה מטרה והיא הושגה כמעט במלואה…..כן, תמיד אפשר לרצותעוד אבל גם אפשר להסתפק בפחות.

התקשרתי לגילי - התרגשנו ביחד, אני קצת יותר, אני מודה,

הערב התחיל בהתרגשות - כבר כמה ימים קודם - כשידענו שזה המועד - שנינוהתארגנו לאירוע.

מצאתי אאוטפיט מתאים, עשיתי פאן (כמובן) ואפילו עליתי על עקבים - כאילו אניעושה בהם גם ספונג'ה…..נכון - אני לא כ"כ עושה ספונג'ה - אבל נגיד שאם הייתי -ככה נראיתי שנוח לי ב20  ס"מ מעל הקרקע.

הוא מבחינתו, יצא מהמשרד מוקדם וניסה להראות רגוע - למרות שדיפ דאון - גם לוהיו פרפרים בבטן - אבל הוא בחיים לא יודה.

עשיתי את הדרך הארוכה במעלה העיר, עוד פיפי אחרון שנייה לפני הטקס ולחיצותהידיים, כולם מסביב יפים, מחויכים, וזהו.

זה מתחיל.

פתיח קצר - ואז הנשימה נעתקת.

זה קורה.

ממש מול אפי.

הסיבה שבגללה אני בניו יורק.

הסיבה שבגללה כשגילי מלמל בהתנצלות איזה אחר הצהריים דביק אחד בעירהמחוז אבן יהודה,  לפני 3 שנים, שאולי במקרה, יתכן וכנראה, שאנחנו יכול להיותשצריכים, אבל לא ממש , אבל הם היום ממש רוצים שאם נוכל לעבור לתקופהזמנית, מוגבלת ניסיון ,קצרצרה' לפני שהילדים גדלים, ממש לפני הקולג' - לניויורק.......' קטעתי אותו, עיני הצטעפו, התיישבתי, הבטתי לו בעיניים ומלמלתי בבושה" המזוודות כבר ארוזות" .

וזהו אחרי השיא הזה - אנחנו יכולים לחזור, אני את שלי עשיתי!

, elvis has left the building הנשר נחת, הפרק הסתיים.

אני 30 מטר מהגשמת חלום.

קצת רדוד, קצת אגוצנטרי, שכל לילה ב11:30 אני מפנטזת עליו....

עם או בלי גילי.

לחוות את האגדה ממש מולי , מרחק נגיעה.

לסמן עוד "וי" ב bucket list של חיי, בנעלי מנולו כמובן.

......קוראים לי חן ו -

פגשתי את שרה ג'סיקה פרקר. קרי ברדשאו בשבילכם. בכבודה ובעצמה- גברת סקס והעיר הגדולה.

אז לא לגמרי מקרוב, ולא, לא התחבקנו והתנשקנו. אבל נשמנו את אותו האויר.
עכשיו בדרך לארוב לה מחוץ לביתה ברחוב Charles ב Village.

(כמובן שלא הלכתי לבד.....טובי ישר נרתמה למשימה בלי שהייתי צריכה לקופף לה את היד ועם, כמובן, תיק Marc Jacobs)