כבר שבוע אני לא
ישנה מאז אותה שיחת טלפון גורלית. אני בחרדות, אני לחוצה וכל פעם כשאני נזכרת אני
מתחילה לרעוד. אני מתעוררת בלילות שטופת
זיעה, ולא מהדברים הטובים, ולא יכולה לחזור לישון.
למה???? איפה בגן
מורן\נרקיס\ריצ'רץ', בבה"ס בכר, קריית יערים, תיכון אלון או חטיבת הביניים
נווה מגן אי פעם הגננת\מורה\סמינריסטית הגיעה אלינו הביתה לשתות קפה ולבדוק בדיוק
מה היא "סביבתו הטבעית של הילד" ???
לא ידעתי מאיפה
להתחיל – ניקיון יסודי (או יותר נכון טלפון בהול לילנה
העוזרת במסווה של דוגמנית ויקטוריה סיקרט (נושא לבלוג אחר לגמרי....))??? השלכת כל
השרימפסים\פרושוטו\קלמרי\שאריות שינקן מהמקרר??? שיחת איומים על הילדים שלא
יריבו\יראו טלוויזיה\ישחקו באייפד\או יעשו פיפי (במקרה הטוב) עם דלת פתוחה???
או.....התקנת מזוזה על הדלת\הנחת סידור באופן נונשטלנט על השולחן\הדלקת נרות
משומשים בפמוטים במקום בולט\להצמיד לגור כיפה שמוטה תלויה עם סיכה כסופה
לתלתלים???
גילי קלט את הסטרס
שלי, ישר החליט להרתם למשימה ונעלם מהאופק בתירוץ
ישיבת דירקטוריון\כנס בעלים מקופחים \פיצוח האפליקציה של "Angry Gingim" -עקבותיו עדיין לא נמצאו.
סידרתי את הבית – דחפתי צעצועים מתקלפים מאחורי הספה, הכנתי קולאג'ים
שנראים כמו עבודות יד של ילד בן שלוש ותליתי אותם על המקרר, ערכתי תמונות בפוטושופ
שבהם נראה כמו משפחה שמחה בכל מיני אירועים (לא כזאת שבכל תמונה מישהו או ממצמץ או
מחטט באוזן או עושה פרצוף "OMG אני לא מאמינה שאלו ההורים
שלי....פחחחח....איזה פאדיחות") והעמדתי את הילדים בשורה לסדר להם את השיעור
עם רוק.
לבשתי חצאית ארוכה
אבל עכשווית, חולצה מחמיאה אבל צנועה ושמתי על השוחן חלה מ Morgenstern's Deli מברוקלין....סתאאאם – שלחתי
את גילי לקנות עוגיות שמסומנות ב K גדול.
עכשיו כל מה שנשאר
זה לחכות ליד הדלת ולנצל את המומנטום המסורתי לתפילה חרישית קטנה –
אלוהים ....עשה
שהגננת תאהב אותי הכי הכי מכל שאר האמהות בגן.
ג'ינג'י כובש שכזה, איך היא לא תאהב אותו???
השבמחקשיהיה בהצלחה עם הכיפה. הוא תמיד יכול להקסים אותה בכל מיני סיפורים על ארץ ישראל.
יקירתי, אין לי ספק שהרושם יהיה בל יימחה... בכל זאת משפחה של ג'ינגים אמיתיים מישראל! שיהיה בהצלחה בגן החדש. מתי מתחילים? הוא כבר יראה להם מה זה...
השבמחקמתחילים בשבוע הבא אבל ביום שבת בבוקר - אפשר לצעוד לגן לפגוש את הרבי :)
מחק