נקודת שבירה

אני יושבת מול אש מפצפצת באח ענקי מעוצב באבני נחל אפורות. הכורסאת ארצ'י בנקר שאני מכורבלת בה נוחה וחמימה. החלל שאני שוהה בו בעיצוב כפרי של ביקתת יער. בחוץ שלג וחשוך. מעל האח שלט עם 5 כוכבים. 5 כוכבים לבית החולים הטוב ביותר בערבות קולורדו. אני פה בגללי אבל לא אני בחדר ניתוח למעלה.

מהרגע ששמעתי את המילה רילוקיישן הקוצים התחילו לעקצץ לי בטוסיק. וואוו  !! איז הזדמנות לכבוש את העולם. לתפוס אותו בביצים ולסחוט אותם עד תום. סליחה על הדימוי הגרפי. 

לאן הוביל דיגי בגב???

דקה לפני שעלינו על המטוס לניו יורק, דיברנו עם משפחה שגרה פה כבר כמה שנים. כששאלתי אותם מה הם עושים בסופי השבוע הם ענו "מסתובבים בעיר". "מה??? אתם לא יוצאים מהאי ומטיילים קצת??" שאלתי בתמיהה…."לא, לא ממש -  יש פה מספיק מה לעשות".  ניתנקו, ובהתנשאות קלה פניתי לבעלי ואמרתי " אנחנו נצא כל סופ"ש מהעיר ונחרוש את הסביבה".

מבצע !!! לקבל ויזת H1B + תואר בעיצוב פנים

 כשעברנו לפה לא ראיתי שום צורך להעביר איתנו כלום מהבית בארץ. לא היתה שום סיבה להעביר שום רהיט, צעצוע או זכרונות. נתחיל מחדש, בית חדש, התחלה חדשה וזאת הזדמנות נהדרת להתרענן קצת. 

ממש לא צריך איתנו כלום.

אולי רק את מיטת התינוק? אין סיבה לקנות חדשה..... הקטנה כבר תכף עוברת למיטת מעבר.

 אה - טוב וגם את המיטת מעבר - כי גם היא הרי זמנית. וזהו יותר מזה שום דבר.

אבל מה?! אז אח שלה יראה את שלה וגם הוא ירצה את המיטה שלו- טוב - אז גם את שלו. 

אבל באמת די. חוץ מהמיטה של הגדולה - שבסוף תתלונן.

 זהו.

אה - אז כבר לוקחים מכולה? טוב - אז יש עוד טיפה מקום. בסדר.

 אז כדי שלא ירגישו מנותקים הקטנים, קצת ספרים (13 ארגזים), קצת צעצועים (27 ארגזים) וגם קצת כלי מטבח- הרי אין טעם לקנות מחבת ב 2.99 $ אם יש לי מחבט ממש טובה שקיבלתי מתנה מסבתא שלי בשנת 1986 עם חותמת של השק"ם (עוד 9 ארגזים).