7 קייטנות קיץ לילדים בניו יורק 2017 | למתגוררים ולמבקרים

אמנם קצת באיחור, כי הרי פה כל דבר שמתחיל ביולי דורש רישום כבר ב נובמבר לפני שנתיים. אבל בכל זאת. 

המלצת קייטנות בעיר. כאלו שהילדים עפו עליהם.מיוחדות כאלו. גם למתגוררים וגם למבקרים. מ נ י ס י ו ן.

Children’s Museum of Art, Art Colony Governors Island | קייטנת אומנות בשטח

מתי: 19 ביוני עד ה1 בספטמבר, שבועי

איפה: Governor's Island

למי מתאים: גילאי 7-13, מי שאוהב אומנות, קצת טבע, יצירה, ארכיטקטורה, הפקת סרטונים ועוד

מוזאין הילדים שאנחנו הכי אוהבים בעיר הוא קטן, אינטימי ומאוד מאוד יצירתי. לא פלא שגם הקייטנה כזאת אלא שהיא לא במוזיאון היא בGovernor’s Island. הקייטנה היא יום פעילות ארוך ברחבי מדשאות האי עם צריף מקומי כבסיס. שם הם לומדים טכניקות אומנות שונות, מסריטים סרטים, נחים ומציגים. שאר האי הוא החצר האחורית לאיסוף חומרי עבודה, הוצאת אנרגיה ומשחקים. מגיעים עם המעבורת כל יום. כן, ההורים מקפיצים בבוקר לטרמינל של המעבורת בקצת מנהטן, קצת תיק אבל שווה את זה, ומשם הילדים עם המדריכים עד סוף היום. גם האיסוף הוא מהמעבורת. ביום שישי ההורים מוזמנים להגיע לאי לראות את עבודות הילדים. פחות סיפור מעיק ממה שזה נשמע. 

הילדים היו בהיי מהחוויה - גם מעבורת, גם קייטנה ללא גדרות ומתחם סגור, גם אומנות. מה יכול להיות טוב יותר. ממליצה!!!
(יש גם קייטנה במוזיאון עצמו שהוא בקצה טרייבקה)

Robot Foundry | קייטנת בניית רובוטים

מתי: יוני עד אוגוסט

איפה: במנהטן - טרייבקה ואפר איסט, בברוקלים - נורת׳ סלופ וסאוט׳ סלופ

למי מתאים: לילדים שלשהם סבלנות לבנות, לחבר ולייצר. כיתה א - ד, ויש שבועות מיוחדים לכיתה ד-ז. כמו כן - יש שבוע רק לבנות.

קייטנת רובוטים. לא סתם רובוטים - כאלו שהילדים בונים מכל מיני חומרים זמינים. יש למידה, חשיבה, יצירה, עבודה בקבוצות ובזוגות. המבנה עצמו לא גדול והילדים יוצאים ללאנצ׳ בגן שעשועים הקרוב. הבן שלי כל קיץ נהנה פה כולל ימי חופש מבה״ס באמצע השנה. כל פעם הנושא הוא קצת שונה וחלק מהקבוצות מיועדות לילדים עם טיפה רקע קודם. יכול להיות שיש גם אפשרות לביקורים יומיים אבל חייבים להרשם מראש. 

Intrepid Summer Camp קייטנה על נושאת המטוסים אינטרפיד

מתי: 10 ליולי עד ה 25 לאוגוסט (שבוע שבוע)

איפה: על נושאת המטוסים, פיר 86, west 46th st and 12th avenue' ,מנהטן

למי מתאים: גילאי 5-13, למי שיעוף על קייטנה על נושאת מטוסים (עם המון מטוסים ואפילו חלקי חללית)

קייטנה חדשה שגיליתי ונראית לי מהממת. על נושאת המטוסים  על ההדסון יש קייטנה לגילאי 5-13 בנושאים מיוחדים: חלל, הנדסה ובתכנון, טכנולוגיה, המצאות, בלשות וכו. מעבר לגישה לגלריות השונות באניה כמרחבי עבודה ומעבר לעבודה תחת הנחייה צמודה של מומחים ומדריכים הילדים גם יהנו מאורחים המתמחים בנושאים השונים שבהם הם יוצרים. הקייטנה כוללת ארוחת צהרים (דורש רישום מראש) ונמשכת מ 9 בבוקר עד 5:30 אחהצ. כן, זה קצת תיק להגיע לשם בבוקר (תחבורה ציבורים קצת מאתגרת פה) אבל התוכן נראה לי שווה את המאמץ. מתכננים לדגום את הזה הקיץ.

IDtech camps | קייטנת תכנות, מיינקרפט וטכנולוגיה

מתי: סוף יוני עד אמצע אוגוסט (תלוי במסלול ובגילאים)

למי: גילאי 6-18 ואוהבים לתכנת, מחשבים, וכאלו

איפה: המון מקומות בניו יורק (אנחנו מתכווננים על זה בקמפוס NYU)

קייטה טכנלוגית כשהפוקוס הוא תכנות מיינקרפט, עיצוב טכנולוגי ולימוד שפות שונות בתכנות. המיינקרפט אצלינו שולט בבית חזק - לא רק מלחמות ולייזרים גם, ובעיקר, בניית עולמות יצירתיים מהממים. פה יש לחמודון שלי שלא חובב כדורגל או התעמלות קרקע ולפתח מיומנויות במה שהוא באמת אוהב - יצירתיות, תכנות ומשחק. הקייטנה הזאת מתמלאה מאוד מהר (אם לא כבר מלאה), יש לה הרבה מקומות מפגש בעיר (ובארצות הברית בכלל) והיא מחולקת לפי גילאים ותחומי עניין. כן, יש אפשרות להוסיף לאנצ׳. 

קייטנת הכל מהכל במתחם סוף | New Programs at Aviator Summer Camps 

איפה: בברוקלין, marine park 

מתי:סוף יוני עד סוף אוגוסט

למי: גילאי 3-14 למי שרוצה גם כיף, גם בריכה, גם אומנות, גם להשתולל וגם טיולים

בד״כ כלל אני לא חסידה גדולה של קיטנה שכוללת הכל והכל אבל זאת…..דבר ראשון היא חדשה, שנית היא במבנה ענקיסתי עם מתחם חוץ עוד יותר. היא מחולקת לקבוצות גיל

הילדים חווים יצירה, בישול, צילום ועוד עוד דיסיפלינות שונות. כמובן שיש בריכה וטיולים. כמו כן, יש ימי כיף וימים שההורים מוזמנים לבקר. גילוי נאות - אנחנו לא היינו אבל קיבלתי המלצה מחברה בברוקלין (אותי קצת קשר להוציא ממנהטן…..). עוד דבר אחרון עם כל השפע של הקייטנה הזאת ....היא גם מאוד המונית.

גם וגם וגם Aviator Camps

קייטנת קולנוע וכו׳ | CinemaKids

איפה: יש לוקיישן בברוקלין וגם במנהטן (34 על לקסינגטון)

למי: חובבי הקולנוע והמסוקרנים גילאי 5-15

מתי: ה6 ביולי עד ה25 באוגוסט

סוף סוף קייטנה מעולה (!!) לילדודס שחולמים להיות ספילברג או סתם נסיכות מיוזיקלי שרוצות משהו משודרג יותר. קייטנת פילמייקינג. ללמוד את אומנות ההסרטה, הצילום, התסריטאות. הילדים לומדים להכין קליפים, סרטים דוקומנטרים, לכתוב תסריט וכמובן פרסומות. לומדים גם סטופ מושיון (נו….זה עם הפלסטלינה (אבל לא רק) שזז). מגלים מקומות סודיים בעיר  שצולמו שם סרטים. 

גם חדש לי - אבל נשמע לי מטורף וייחודי מאוד מאוד. לא סתם עוד קייטנה של שוקו ולחמניה.

קייטנת Parkour שכוללת תכנון אדריכלי של גני שעשועים | Movement Creative

איפה: Governor's Island

למי: גילאי 7-13 שאוהבים לתכנן, לבנות ולקפוץ מהגג

מתי: 31 ליולי עד ה4 באוגוסט, 14 באוגוסט עד ה18

על קייטנה כזאת עוד לא שמעתם וכדאי שתשמעו. חברה המליצה בחום ואני בודקת עכשיו תאריכים לנו.
מסלול שבו הילדים לומדים ומתכננים אדריכלות גני שעשועים תוך כדי למידה ויישום  תנועה, טיפוס, שיווי משקל, שבסופה התוכנית שלהם נבנת לשימוש על Governor's Island. וואוו!!! כמובן שכל המדריכים מוסמכים ומאוד מאוד רציניים.

הבסיס הוא ע״פ הספורט Parkour שכולל טיפוס, קפיצה ושיווי משקל על מבנים ואמצעים שיש בשטח. מעיף הדבר הזה!!!

השילוב של תנועה (שהיא לא כדורגל), חשיבה טכנית ו hands on . לנו זה מתאים פיקס!!!!

הקייטנות האלו מרגשות אותי כל פעם מחדש - איפה עוד תמצאו דברים כאלו?? יאללה , לכו עם הילדים לכבוש את העיר!

דייג ויקינגי חסון, שרירי, אבל רגיש | איסלנד חלק ב׳

תזכרות הפרקים הקודמים : איסלנד חלק א׳

קבענו להפגש איפשהו בין ישראל לניו יורק. סופ״ש בנות. כזה בלי דאגות, ילדים ופינויי שאריות שניצל מהשולחן. כזה ממש של בנות. עקבים, נוצצים, ושופינג. כזה שכל שובניסט ישר יכניס אותנו למשבצת שלו ויישר את הגורמט על הצואר. וחוץ מזה היו לנו 5 ימים דור טו דור. קלאסי. פריז, לונדון, ברצלונה, רומא. תפור עלינו. נשות ניו יורק, תל אביב שגם לריצה לא מוותרות על לו לו למון וחבריו. אז בחרנו יעד שבול מספק את הצרכים של הלוק, הסטייל, האטיטוד והפן בשיער. 

אז זהו שלא.

איסלנד. איסלנד גוד דאמ איט. פאקינג איסלנד.

זה קרה כי אחרי שזרקנו לאויר בשיחת וואטסאפ עצבנית (כן, הצלחתי לגרום לנשות דאונטון ניו יורק, אחרי לחץ פיזי מתון אבל לא מרפה להוריד את האפליקציה באיומי סרק אבל אפקטיבים) כל מיני אפשרויות ריאליות וקלות עד שמישהי אילתרה וזרקה ׳איסלנד׳. לשאר לא היה אומץ לשלול אז מצאנו את עצמינו עם כרטיסי טיסה לסוף העולם, לקוויקי שהדבר הכי סטייליסטי בו היה התיק גב של מרק ג׳ייקובז שבו אחסנו בקבוק מיים וליפ גלוס.

אבל עוד קודם. 

כשעדכנתי את דיירי ביתי הדל שאני נוסעת ציפיתי לכאוס כללי, שבירת כלים ובכי הסטרי. בפועל, כמצופה, קיבלתי הגברת הווליום בטלויזיה, בקשה לעוד פופקורן ומשהו בסגנון של ׳סבבה, תארגני בייביסיטר לילדים׳. הסתובבתי מהם בראש שמוט כולי מאוכזבת. ציפיתי לקצת יותר צעקות סוף העולם או לפחות לאיזה ענן שחור שישר ימצא את מקומו מעל דלתינו. זה ממש לא קרה.

ארזתי לבד (איסלנד איסלנד אבל עדיין דחפתי למזוודה אן קליין אחד, שני וינס ומגפי סיישל…שיהיה), אף אחד לא נתן לי שום פצצה או אקדחי מים להעביר, ובעניין הצ׳יקן או ביף - עזבו אותי - יש לי זמן להשלים 17 שעות שינה ו5 סרטים. 

הכנתי צוואה, או בשמה העממי ׳רשימת בייביסיטריות חוגים, מקצועות לשיעורי בית, טלפונים של שכנות, איפה אני אחראית בפול של ההסעות, מתי הכלב צריך לקבל חיסונים ואיפה אני מחביאה את המשחה של הטחורים…..ג׳אסט אין קייס…יו נבר נו׳. 

ההוא שיחייה - הפטיר שממש לא צריך שהוא ממש און טופ אוף איט. או כמו שזה נקרא בשמו העממי ׳מ מ ש ׳.

שניה לפני היציאה לדרך - חיבוק אחרון לילדים, החלפת בגדים לקטנה, הכנת התיק בריכה לאמצעי, חזרה על העבודה בספרות לגדולה, גזירת ציפורנים לכלב, ספונג׳ה בכל הבית, מיון בגדי חורף קיץ וטיפול עשרת אלפים לאוטו. ככה בקטנה. קלי קלותה.

אין כמו לטוס ליעד שבערך 8 שעות מהבית בטיסה שלוקחת 23 שעות, קונקשיין של 7 שעות ו5 קווי אורך. אבל ת׳אמת…לעבור את הטיסה בלי ׳לא בא לי לשבת ליד החלון׳, ׳מה הכפתור הזה עושה?׳ ו׳מתי מגיעים?׳…..ממש לא אכפת לי…..תקועה במושב אמצאי בין אחד ממש דוחה לאחת ממש מגעילה. הו קיירז!!!! נוט מי.

מגיעה לסטופ אובר בלונדון. בניתי על רגל על רגל בטרמינל ואיזה מנת נודלז שצפה בשמן איכותי כדי להעביר את הזמן. אולי אפילו איזה מניקור במחיר שדות תעופה מופקע. ואז…עוד לא עזבתי את הבית ל4 שעות….הגבר גבר שהשארתי מאחור מתחיל לשלוח 17 סלפיז עם הילדים, שאלות לגבי הקציצות משבוע שעבר שעל הדופן האחורית של המקרר ו׳מה?? את לא יוצאת להסתובב קצת?׳….אז אחרי 23 אימוג׳יז לילדים ואחד מאוד מאוד ספציפי אליו……קילפתי את עצמי מהכסאות ההו…כה נוחים, בהיט׳רו ועשיתי ויש לונדון - 18 אטרקציות בשעתיים. דפקתי את הסיסטם.

עייפה אך מרוצה - עוד טיסה וזהו.

נחתתי לערפל מושלם בסוף העולם. קר. שקט. חושך.

נכנסתי עם גבר זר למונית. הרעיון היה שנהגוס יחכה ויקח למלון. בתיאוריה מעולה. בפועל - אני בקצה של היקום, עם גבר זר באוטו, ערפל כבר, אמצע הלילה, והדרך שוממה. כבר עברו סצינות של נערה עם קעקוע דרקון. עבר בשלום. נחתתי ראשונה מהחברות למלון מתוק, קטן, במרכז של המרכז והתמוטטתי מעייפות.

קמתי לצליל דפיקות וחיבוקים ונישוקים עם שלוש מפונפנות עם הלוק הנכון אחרי טיסה. ניו יורקריות בנשמה. בלי לקטר, להתבלבל או לסדר את הפן ישר יצאנו לכבוש את האי. הפעם לא מנהטן…הפעם איסלנד. סיים סיים באט דיפרנט.

רגע…אבל כדי שלא נתאמץ יותר מידי על היום הראשון….קודם כל ספא. בלו לגון. לגונה, מעין חם, בצבע גן עדן ומרגיש דומה, כוס יין ביד וחלוקים שנתפרו ע״י טרולים איסלנדים גמדיים. כשאין ברירה אז אין ברירה. סבלנו, וטבלנו, בשקט. איסלנד DAY 1

מלון: Residence INN

ספא: Blue Lagoon

מסעדה: LAVA

למחרת, רמת הבונדינג ביננו רק הלכה והשתבחה. זה לא כל יום שיוצא לי לחלוק לילה ומלון עם 3 חברות בגילי, בנות 23 וחצי, כשאנחנו לא מאופרות, ללא עקבים וחלקינו (ברור שלא אני) ישנות עם פה פתוח וצלילי חירחור קלים (קלים!!!!). עלינו למיניבוס (ממש ריאליטי של עקרות הבית של בטרי פארק) עם נהג ויקינגי בצבע בלונד. סתם….איברהים, מוסלמי ממרוקו שגר באיסלנד כבר 20 שנה אסף אותנו לקראת יום מלא הסברים והסטוריה. ממרוקו!!!!….אבל ת׳אמת…עד סוף הטיול כבר כל אחת היתה קצת מאוהבת בו, במיוחד כשסיפר לנו את סיפור חייו. סוג של סרט ערבי של שישי בצהרים. ליבנו יצא אליו. מבטיחה שרק ליבנו. 

יצאנו לדרך. צפון מערב. נכנסים ליבשת. מדבר ארקטי ללא שלג. שלג רק באופק הרחוק. עשב דק, שמים כחולים, מידי פעם צצה חוה אדומה נמוכה על הגבול בין מודרנית לכזאת שלא השתנתה מאז תחילת המאה. מטופחת ומנקודת סוסים איסלנדים, גוצים וידידותיים. אנחנו מתקלפות מהמעילים. גייזרים על שפת הדרך, השבר סורי אפריקאי אבל בוורסיה מקומית, הזהרות שבכל רגע האי הזה יכול להתפרץ בגלל הפעילות הוולקנית מתחת לאדמה והרבה נוף וטבע פרוץ.  עוצמת המים פה מטרפת והמרחקים גדולים. מתחילות את היום בקישקושי בנות במיניבוס ומסיימות כשכל אחת מנמנת על שלושה מושבים. אושר.

מסיימות את היום באחת מעשרות המסעדות הממש ממש טובות. עיצוב מתוק, איקאה משודרג, סקנדינבי. שחור, לבן, אפור, כחול כהה. הרבה עץ. אוכל טרי ונימוח. פירות ים, דגים, בשר משובח. נשות דאונטון שחיות על סלט חסה ואבוקדו לא מוותרות פה על כלום. קורעות את העיר בדרך למלון ( 6.5 דקות הליכה) ועם כל הרצון הטוב לחגוג את הרווקות…אנחנו נופלות שדודות רק שקודם מסמסות לגברים שבבית שאנחנו לא יכולות לדבר כי כמה מסוקסים פה הזמינו אותנו למשקה המקומי. שיהיה.

איסלנד DAY 2
סיור: Back To Iceland tours
מסעדה: ROK

קמות לבוקר קצת אפרורי, מנצלות את 80% מהמזוודה שהבאנו - מעיל, כפפות ,צעיף צמר וכזה נגד מים, מכנסי סקי, כובע צמר, מגיני אוזניים ושנורקל. ג׳אסט אין קייס. 

היום הוא יום הקרחון. קרח בין אלפי שנים מעורבב עם פיח התפרצויות געש. הזוי. נראה כמו חלק מסרט של סוף העולם. השמיים האפורים מוסיפים לאפקט האימה וחוץ מאיתנו אין שם עוד אנשים. מרגישה כמו ג׳ון סנו בווינטרפל. אחת מהסצינות של ווינטר איז קמינג. לזה מוסיפה מפל ענקי שאנחנו מקיפות 360, חול ים שחור ואפל שנושק לים טורקיז כהה. אי אפשר לדמיין כאלו דברים. צריכים לראות בלייב. או מעבר לזגוגיות ענקיות שבצידן הענקי מגישים לי מרק בשר איסלנדי מבעבע. לא שאלתי איזה בשר. 

ושוב מצטנפות בדרך חזרה ומתייפייפות לעוד ערב מעוצב וטעים. הפעם כן קורעותת את סצינת הברים ( שלושה מהם לבני 17.5 ואחד עם שירי אירווויזיון סירקה 1974). מה רע?

איסלנד DAY 3
מסעדה: Seafood Grill
בר: Lebowski Bar

זהו. 5 ימים דור טו דור. 3.5 ימים בטיול . ״מה??? נסעת עד סוף העולם בשביל 36 שעות טיול וצופציק של קובית קרח גדולה??? זה בכלל היה שווה את המאמץ|ארגון בייביסיטר|כרטיס טיסה|2 הזמנות מהסופר ועוד השלמות במכולת השכונתית?״ . אממממ. כן. לגמרי. 

כי מה עוד אשה צריכה? קצת שקט, כמה חברות טו-או-בות, אוכל שהקלוריות בו לא נספרות ודייג ויקינגי חסון, שרירי, אבל רגיש- רגיש בתחת שלי.

7 מסעדות מומלצות לילדים (אבל לא רק) בניו יורק סיטי

מזמן רציתי כבר לסכם את זה פה בעקבות המלצה….אה….בקשה….אה….תחינה של חברת פייסבוק טובה.

העיר מלאת מסעדות, ונכון שאין כמו ערב רומנטי על בקבוק קיאנטי במסעדת שכוחת אל בלואר איסט סייד. שניכם מביטים זה לזה בעיניים…הזמן עומד מלכת ואין עוד אף אחד מלבדכם.

ואז יש את המציאות…..

עיר הומה, ילדים חמודים|רעשנים|מתוקים|קרציות|היפראקטיבים|שקטים (סמנו אחד או אל כולם….), דירת מטר על מטר, אי אפשר כבר לראות יותר שניצל ואורז.

אז בדיוק למצבים האלו יש מקומות בעיר שיסלחו לכם אם אתם קצת עצבנים, אם בטעות נשפך הקטשופ ובהגשה ידאגו שהנקניקיה לא תגע במק אנד צ׳יז, ועדיין יחייכו לגמדים הקטנים שמסתרכים מאחור.

קבלו......7 מסעדות לילדים ולהורים שאיתם.

  

Ninja

איפה: טרייבקה

25Hudson St NYC 212 274 8500 

למי: לקטנים וגדולים. לחובבי אוכל יפני, סושי אבל לא רק

סגנון: יפני, חשוך, מעוצב כמו כפר נינג׳ות יפני עתיק

כניסה צנועה ברחוב צדדי בטרייבקה מובילה אתכם עם מעלית מתחת לאדמה לאיזור חשוך שמתוכו נינג׳ות קופצות עליכם כבר בזמן ההובלה לשולחן (שימו לב עם הקטנים שלא יבהיל מידי). השולחנות ממוקמים או בחדרים פרטיים או בbooths כשהאוירה היא כפר נינג׳ות אינטימי. אפשר להזמין מנות עם אש או ניצוצות (מפורט בתפריט בדיוק אם המנה עושה ׳משהו׳) והילדים יכולים להתרוצץ על הגשרים ובמסדרונות החשוכים. אל תצפו לאוכל 5 כוכבים, אבל הילדים בטוח ימצאו משהו וגם הגדולים. למרות שרמת האוכל לא בשמיים. 

ממליצה לחגוג פה ימי הולדת או לשמור לאירוע מיוחד.

Max Brenner

איפה: איזור Union Square

841Broadway NYC

למי: אוהבי השוקולד לקטנים וגדולים

סגנון: בר מסעדה עם עיצוב שוקולדי מעודן

כמו שאנחנו מכירים מהארץ, המנה העיקרית היא רק התירוץ להגיע לתפריט השוקולד והקינוחים. מתחילים מסלט, המבורגר, טוסט או מנות ארוחת ערב או צהריים שיגרתיים אבל מסיימים בקינוחים יצירתיים, צבעוניים, נימוחים, ויפים בעיניים. לפעמים בשביל הקטע והילדים אנחנו מתחילים מהקינוח. אנחנו חגגנו שם למתבגרת עם חברות וכשיצאנו הבטנו שמאלה והמגדל האמפייר סטייט היה מואר בורוד  - אמרנו לה שזה במיוחד בשבילה....

Alice's Tea Cup

איפה: Upper East and Upper West

 102West 73rd St at Columbus

 156East 64th st at Lexington

 220East at 81 Street

למי: מאוד מתאים לאמהות ובנות (סליחה על השוביניסטיות), לא בהכרח קטנטנים

סגנון: מצועצע, מקושט, אוכל קל.

מסעדה כולה מעוצבת כמו סצינה מאליס אין וונדרלנד. כסאות קש בצבעים, סלסלות, ושולחנות לא גדולים. פינה לא קטנה של  חנות מזכרות ושטויות. האוכל בסגנון אנגלי של tea party של מאפי בוקר, סנדוויצים מושקעים, מרקים ומבחר סלטים. יש גם תפריט מגוון לקטנים. בבוקר יש גם ארוחות בוקר של ביצים וכל מיני תוספות. לא פתוח עד מאוד מאוחר, עד בערך 8 בערב, אבל מספיק כדי להנות עם הילדים. נחמד מאוד מואד לחגוג שם יום הולדת לבנות ככה 8-12. 

12Chairs

איפה:  סוהו
56MacDougal Street

למי: למי שמתגעגע לאוכל ביתי ישראלי

סגנון:  ישראלי, צפוף זורם

אין פה שום אטרקציה לילדים אבל שלי לפחות טרפו את השניצל, את הצ׳יפס, הפלאפל והפיתות. לא הפריע לאף אחד כשהם התרוצצו מסביב.  אוירה כייפית, אינטימית עם הרבה עברית מסביב. צפוף קצת אבל הספסלי ישיבה לאורך הקיר מתאימים פיקס לילדים המקפצים שלי.(יש גם לוקיישין חדש בברוקלין)

El Vez

איפה: באטרי פארק, מתחת לבניין התאומים freedom tower

 259Vesey Street

למי: לכולם

סגנון: מקסיקני מודרני עם קוקטיילים סוף

נתחיל מזה שאין פה שום ׳קטע׳ עם ילדים. לא נינג׳ות מעופפות, לא ממתקים מתחת לפאלפל ולא מופע קסמים. אבל….משום מה הילדים שלי מתים על המקום הזה. מסעדה מקסיקנית גדולה עם עיצוב מודרני וווייב חבל״ז. אנחנו תמיד מבקשים לשבת ב  booth ויש מנות ילדים מגוונות ודי טובות (לא זבל). קייסדיות גבינה, נקניקיות, שניצלים, אורז, תירס. אבל יותר מכל הם מתים על הצ׳ורוז שמקבלים בסוף על קערת שוקולד לטבילה. מאוד מאוד נוח פה עם הילדים. יש מרחב, יש באלגן ואף אחד לא מתחרפן כש7 פעמים אני מבקשת מזלג חדש כי הקטנה ׳רק בדקה מה קורה אם מנסים לעופף אותו עם הנעל׳. המיקום גם פיצוץ - ממש מעבר לכביש טיילת ההדסון ומעבר לכביש השני זה ה freedom tower. 

Dylan's Candy Bar

איפה: Upper East - יש גם ביוניון סקוור אבל אין שם מסעדה

 1011Third Ave at 60th St

למי: לכולם, לחובבי הממתקים והצפיפות (אבל עדיין שווה)

סגנון: צבעוני, באלגן, כייפי, המקום המועדף על בנות נוער מתוקות ועצבניות (לפחות לפי ניסיוני מהבית...)

אז ככה - הבת של ראלף לורן ביקשה מאבא שלה ככה קצת דמי כיס (או איזה מיליארד דולר)  ופתחה חנות שכנראה נראית בדיוק כמו איזה חלום משוגע ומהמם שהיא חלמה עליו בלילה. איך לא חשבו על זה קודם??? כמובן הסיוט של כל רופא שיניים (או גן עדן…תלוי מאיזה צד של הדולר מסתכלים על זה). הכל מלא ממתקים, ממוין ומסודר לפי צבע, גודל, וטעם. ו…..חכו……יש גם מקום ישיבה לזלול מגלידות מטורפות ומתוקות בביתנים קטנים שנראים כמו סצינה מעליזה בארץ הפלאות. סנדוויצ׳ים, סלטים, המבורגרים, פיצות שונות וכמובן, גולת הכותרת - דברים מטופרים כקינוחים. גם שתייה וקוקטיילים.  לא לבעלי לב חלש ולכאלו בדיאטה :)

Cool Mess

איפה: Upper East

137East 62nd Street

למי: ילדים בכל הגילאים, גם 43

סגנון: בית קפה, מסעדה, מודרני, קזואל לגמרי

מתה על המקום הזה!!! כמובן שגם פה המנה העיקרית היא התירוץ וכולנו, גם הגדולים, רצו לסיים כמה שיותר מהר את ההמבוגר או הסלט או הטוסט ולהגיע לקינוח. מכינים לבד עם מכונות גלידה על השולחן אחרי שבוחרים את הטעמים והתוספות. יש על השולחן יותר ממכונה אחת אז לא צריכים להתפשר או במוסגים אחרים - ממזערים את הסיכוי שהילדים יריבו, יקטרו וכמובן….זה יסתיים בבכי. 

בתיאבון!!!!

יש לך שם בכלל חברות? …..או ׳עם מי נסעת לאיסלנד???׳ חלק א׳

כשרק הגענו לניו יורק נורא נבהלתי מהאנונימיות. שאף אחד לא הכיר אותי. שאף אחד לא ידע מי אני. שאני בסוף ימות לבד בחושך כשהחתולים שלי יקיפו את גופתי המתה (כמו שאומרים בפולניה) ימים על גבי ימים  (לדברי מירנדה האגדית בסקס אנד דה סיטי). לצערי, אף פעם לא היתה לי את הדירה לעצמי כדי שזה יקרה ובמקום חתולים הכי קרוב לריקוד אינדיאני סביב גופתי היה נעשה ע״ מתבגרת עצבנית, היפראקטיבי וזאטוטה עם מוצץ. 

ככל שהזמן עבר ברחובות הכרך הסואן התחלתי יותר ויותר להנות מהשקט סביבי. שאף אחד לא יודע מי אני ומאיפה באתי. אף אחד לא עוצר ושואל אם כבר נרשמתי להתנדב במסיבת סוף שנה או כמה עלה לי הרמונט (ואם זה עם קבלות או בלי…לא שזה משנה להם כ״כ… עלק….. ) נהנתי להיות קצת לבד עם עצמי, בלי לדפוק חשבון לאף אחד, בלי מחויבויות חברתיות, בלי להרגיש לא נעים. 

אנונימית.

מקסימום אם התגעגעתי לקצת הכרה, מגע אנושי, הייתי עוברת בקפה השכונתי והבריסטה היה מחייך כאילו הוא יודע מי אני. הרי ברור שלא היה לו מושג אבל מהיותו מסטול קבוע החיוך האינטימי קפא על פניו. 

הזמן עבר ועם בוא האביב של השנה השניה, כשקרחונים על ההדסון החלו להראות סימני נדידה, גם אנשי העיר הגדולה החלו להפשיר ועימם הרצון לקצת קירבה אנושית מעבר לזאת על הסאבוויי. הבאריסטה הוריד במינון הגראס ועדיין נשאר חייכן, הדורמן עזב את עמדתו מאחורי ההדלפק המבוצר ואמהות דאונטאון מנהטן יצאנו מהקנדה גוס והחלו להתעכב טיפה בחצר בה״ס שניה לפני הספינינג או ממש אחרי הבוטוקס. 

יפות, מטופחות, כל אחת עם תואר שלישי במדעי הביורובוטיקה נשואה למרק צוקרברג הבא אבל דומה יותר לקלוני. הילדים כולם בליגת כדורגל (לא, ממש לא דומה להפועל חיפה, דומה יותר לאן בי איי עם קמצוץ ארמון בקינגהם) ובתוכנית מחוננים. את הקיץ הן מבלות בהמפטונס ואת החורפים מקפצצות להם בין קולורדו לטרקס אנד קייקוס. 

ממש מלח הארץ. בול כמונו - משפחת דודקביץ מאבן יהודה. סיים סיים. באט דיפרנט.

ואני התאהבתי. נפלתי חזק. בכולן. בהכל. ב׳כן, ככה ממש קמתי הבוקר׳. פחחחחח….. ב׳לטס גט קופי׳. ב׳תרדו אלינו לדירה בגרביים וכוס יין לבן׳. ב׳בואי נפיק ביחד את נשף סוף השנה של הילדים עם תקציב של 3.4 מיליון דולר במוטיב סקרלט אוהרה ככה בזמננו הפנוי׳. 

הכל בחן, בשארם, ברוגע. זורם. אני כמובן, עם כל יצירת קשר עין כבר מזיעה ומריצה סיטואציות שאני מצליחה להספיק מניקור, פדיקור, פאן ופילינג לפני כל מפגש איתן כשהן, גם שניה וחצי אחרי שעתיים אצל בארי׳ז בוטקאמפ, נראות בדרך לשטיח האדום בטרייבקה פילמ פסטיבל. 

וכנראה הן גם התאהבו בי. קצת. אולי. ככה לפחות נראה לי. אולי זה סתם המשיכה ל׳מוזר ומעניין׳ שבי. ג׳ינג׳ית מתולתלת עם אופי,  3 ילדים שלא מכירים מושגים מופשטים כמו ׳שקט, דממה ולנוח׳. אולי נתתי להן איזשהו אאוטלט לאורך החיים שלהן והכנסתי קצת אקשן ובאלגן. לא ממש יודעת, גם לא ממש אכפת לי. אני חן, ויש לי 3 חברות חדשות לא מהשכונה אלה מהנייבורהוד.

אנד איי לאב איט. יש ארוחות ערב משותפות של שניצל ופירה ספונטניות אבל גם ערבי דירנקס אחרי יום טיפולי יופי ארוך, יש טלפונים בהולים לעזרה עם איסוף הילדים אבל גם תכנון פליידייאס לעוד שנה ויומיים וכמובן צחוקים וריכולים……הכל באנגלית, עם ובלי מיסטייקס. 

לא, זאת לא חברות מהילדות, מהצופים, מהצבא או מהאסיפת הורים הראשונה בגן ריצרץ,…..אבל זאת חברות שחוצה יבשות, ארצות ושפה. כי בתאכל׳ס מסתבר שבכי אל תוך הלילה כי ׳הוא׳ שוב השאיר את הגרביים בסלון והתחתונים על הריצפה מוכר בשפה האונירבסלית כ ׳יש לך גביע ספייר של בן אנד ג׳ריז ?׳