סטימצקי בשיחת גוביינא

דבר אחרון קייצי..... כשפה בניו יורק כבר התחיל הגשם ואני עם החולצה הארוכה הראשונה לעונה (הקולקצייה החדשה של……Old Navy )   -  

הקיץ, כשחגגתי 22, באמת פינקו אותי. ויותר מתמיד הבנתי כמה החברות שלי חשובות לי. הן סובלות אותי כבר לא מעט זמן, בסינוני השיחות, המרחק הנוראי והשתיקות הטרנס אטלניות. 

כל אחת בדרכה היא הפגינה את אהבתה  ואת יכולתה לסבול אותי גם בשנים הבאות למרות המרחק, השעות ההפוכות והפרידות ביננו שעם השנים כבר הפכו לשיגרה.

אחת ה"הפגנות" הללו, המתנה הכי הכי הכי שיכולתי לקבל היתה מחברה, שלא אציין את שמה, ענת איזנשטט - אה סליחה…..בראל, שבין עבודה, ילדים, חוגים, בעל, חופשות ומצבי רוח הרימה את הכפפה ועוד סינגרה חברה נוספת למשימה וקראה, ערכה, תיקנה, עיצבה, קימבנה, קיללה, ביזבזה בשקט בשקט ......

ויצרה משהו מהשטויות שלי.

מסתבר שלא רק גילי קורא את זה (וזה כמובן רק כשאני מכריחה אותו).

אז….דקה לפני שסטימצקי ממלאים את המדפים וערוץ 2 קונים את הזכויות…אני נהנת מהדיפדוף ביצירה המשותפת.

ענת, אין לי מילים, את יודעת.

שבוע טוב לכולם!