תמונה משפחתית

הנה תמונה משפחתית מושלמת מהטיול האחרון שלנו.

היא כוללת את כל האלמנטים הדרושים לצילום מושלם: נוף סוף הדרך, חיוך צחור, אף תזוזה או מריחה מהמצולמים, חיבוק אוהב ומצב רוח טוב.

משמאל לימין:

גור - אה…בעצם הוא בקידס קלאב ובדיוק בין שעת בריכה ל snack time…."אמא היום יש ציריוס בצבע ורוד זוהר - אני לא יכול לעשות sign out באמצע"

נויה - אה... בעצם היא בדיוק עושה שיעור catch בטרפז ואחכ שיעורי שייט בקטאמרן - אז לא ממש יכלה להתפנות

ליבי - אה... ברגע שהיא פתחה את העיניים הבוקר היא מילמלה משהו בין "בקבוקי" ל"קידס קלאב" אז ישר איפסנו אותה בקידס קלאב למרות מחאותיי (הלא כ"כ רמות) וחיזוקים המאוד חזקים של גילי

גילי - אה.... בעצם הוא מאוד עסוק ולא יכול הפתנות לצלם את משפחתנו הנחמדה 

כי הוא בדיוק בין הבירה לטניס……נראה לכם!!!! בין הבירה לנימנום

ואני - לא מאמינה שאני ברפובליקה הדומינטיקנית בחופשה משפחתית….רק שהיא לא ממש מפשחתית

אני אפרט:

אהבה מתוקה 2014

" כדאי מאוד  שכשאני אצא אתם תחבקו אחד את השני" אני צורחת מהחדר השני.
 " היום זה וולנטיינז דיי - חסר לכם שאתם רבים!!!! חכו חכו שאני אספר לאבא שבחג האהבה אתם מתנהגים ככה!!! אני סופרת עד שלוש ואתם אוהבים אחד את השני whether you like it or not !!!!"




הגרון שלי כבר כואב כשאני מנסה לגרוב זוג גרביים שני לפני שאני נועלת את מגפי
השלג ואחרי שאני לבשתי את המעיל פוך, משאירה שלוליות זיעה סביבי.

היום הכי אהוב בשנה.

 השנה הוא הגיע דקה אחרי סופת שלגים מטורפת, בעל אחד שברח למחוזות חמים יותר וילדים שהמחסור בויטמין די עלה להם למוח.

נו…אז איך גילי מסתדר???

נתחיל בזה שיש לי בעל מדהים. ממש גבר גבר. משכמו ומעלה…ולשמחתי גם משכמו ומטה. וכשאמרתי לו שאני רוצה לשים פעמי מערבה לסופ"ש קצר אבל מושקע עם עצמי בלבד- הוא ישר תמך, גיבה, ועודד " אה….מה אמרת…. בסדר…מה שבא לך….ותביאי לי בדרך את הקפה שהכנת לי מהמטבח…"

אז כן, עשיתי את זה ביזמתו, נגיד, בעזרתו, נגיד, כשאני סומכת עליו לגמרי שישרוד סופ"ש שלם לבדו עם הילדים בבית , נגיד.

חברות טובות, שהן במקרה גם בנות דודות, חגגו יום הולדת עגול (לא מעלה איזה - אבל רק לסבר את האוזן - איפהשהו בין גיל 30 ל50) והוזמנתי. האינסטינקט הפולני הראשון האיץ בלי להגיד "שאני אבוא???….לא , אין מצב, לעזוב הכל סתם ככה, לעלות על מטוס לטוס לצד השני של היבשת ול48 שעות שלמות להיות אדון לעצמי ולחגוג עם כמה אנשים שבשבילם אני לא רק ,"אמא"……לא ממש נראה לי…אני פשוט אשאר לי לבד בחושך"…..אז אחרי שהורדתי את השפורפרת (או יותר נכון לחצתי על הכפתור האדום בסקייפ) חשבתי על זה בכובד ראש 13 שניות שלמות והזמנתי כרטיס טיסה לעיר שהיא עדיין הכי יפה בעולם  - סן פרנסיסקו.