בדיקת הריון

תקציר הפרקים הקודמים:

אשה, אמא ליותר מידי ילדים, אשתו של שזה שמחרפן אותי רוב הזמן, עפה על העיר הגדולה בין הכנת קציצות לצפייה שבפרקים ישנים של סקס והעיר הגדולה אל תוך הלילה.

סוף סוף חוזרת לעצמי אחרי הפסקה ארוכהההההה. עבר עלי, עלינו קיץ ארוך, כמו על כולם ועכשיו כבר מתחילים להריח סתיו. סתיו בניו יורק.

הקיץ היה עמוס חוויות, טיולים, בילויים, ים, אבעבועות רוח, ים, וירוס שילשולים והקאות (ילד א'), חומוס, אבטיח, וירוס שילשולים והקאות ילד ב', פריצה לבית שבו גרנו (כולם בסדר – לקחו שני מחשבים, שלושה טלפונים, קינדל אחד, כסף ותיק טומי חדש,,,,,,לא לדאוג את האייפד שנת 1954 עם כל סרטי בוב ספוג לא לקחו), עוד קצת ים ולסיום וירוס בטן ילד ג' שאותו סיימנו כבר בבהח בניו יורק . לכולם שלום.

כמובן שלא הספקנו לראות את כל מי שרצינו בביקור בארץ ומסתבר שלא משנה באיזה יבשת אתה נמצא - חירפון יולי אוגוסט עם הילדים הוא שווה ערך בכל  מקום.

נהננו מהחום, הלחות, הדביקות, מאכלי הקיץ הקלילים (ארוחת שבת הכוללת כבד קצוץ וצ'ולנט טוב כזה לפתוח את הסופ"ש) אבל הכי - מהגישה בארץ  שכולם אחים. כולם ערבים זה לזה. וכמובן – לכולם יש דעה:

אמצא אוגוסט, יום שישי בצהריים, מזג האויר, כמו שדני רופ אומר "ללא שינוי". בא לי למות.
אני בקניון דרורים, אי שם בפריפריה, בסיבוב קניות לקראת הסופ"ש, כשילדה ג' על המותן (העגלה הצולעת כבר לא צולעת, היא כבר ללא תזוזה בפלג גוף תחתון) וילד ב' נשרך אחרי ביללות התנגדות צורמות.
קצת סופר, קצת נישנושים ועל הדרך קולטת את הסופר פארם – מעולה – מזגן, ביצת הפתעה לילדים ואני יכולה לסגור איזה פינה שמטרידה אותי כבר כמה ימים. 

אני באיחור....לא הסטרי....אבל איחור. ומילא זה - אבל הגעתי במיוחד לארץ להשלים את כל הסידורים שבשנה בארה"ב לא הספקתי לעשות – חיסונים לילדים, רופאי שיניים, טיפת חלב, שעווה, קוסמטיקאית, בנק, ביטוח לאומי, קופת חולים ורופא נשים. כיף גדול!

נכון יש את הכל גם 'שם' אבל אין כמו רופא נשים שמכיר את גיסי מהצבא ומנהלל איתי שיחה על הגננת המשותפת מהגן בזמן שהוא מחטט לי שם למטה לעומת איזה דוקטור זר לחלוטין שמדבר אנגלית קורקטית כשהוא בודק אותי. וחוץ מזה - אני צריכה שהוא יעשה איזה קסם ויתקין לי א מכשיר הפלא (הידוע בכינויו 'ההתקן') כדי שגילי כבר יירד לי מהגב (ממש לא באופן מילולי) ויוכל ללכת לעבודה על חיוך על השפתיים. טוב – בנות – אני לא נכנסת ליותר פרטים – אני בטוחה שאתן מבינות.

לעניינו - .......אני באיחור – ניגשת לרוקחת, נוטה קלות לצד שמאל (הילדה סחבה חבילת פתי בר בעודי עוברת ליד המדפים והבן דחף לה גם קופסאת בפלים לימון), נוטפת זיעה עם שורטס מתפוררים וגופיה שפעם היתה לבנה. אני מסננת בלחש "סליחה איפה בדיקות ההריון נמצאות?". הרוקחת מרימה את הראש מהסלולרי שלה (היא חייבת לבדוק כמה לייקים יש לתמונה שהיא הרגע העלתה של הלק הורוד המטלי שהיא מרחה בין קבלת הלקוחות) ועונה ישר לתוך המיקרופון "אה, בדיקת הריון ממש מולך – יש אפילו מבצע – תקני בדיקת הריון אחת ותקבלי שתי ליטר אקונומיקה וקרם נגד טחורים".....
בעודה מדברת היא בוחנת אותי מלמעלה למטה, מצקצת קלות כשהיא קולטת את הבן בודק אם הטושים המחיקים החדשים שקניתי לו כשוחד אכן מחיקים מהרגל של אחותו הקטנה ואת הבת מורחת דייסת פטי בר עלי. 

אני מנסה לחמוק באלגנטיות ממבטה ומבטיהם של שאר האנשים מסביבי......הפעולה הזאת מאוד מאוד אפקטיבית כשהבן שלי צועק בקולי קולות "אמא – מה זה בדקית אריון?" והזאת שנמאס לה מה מהפתי בר – חוזרת אחריו – "ריון, ריון, ריון, ריון"......מזל שהייתי כל כך דיסקרטית.

אני מצליחה להתרחק מהרוקחת אבל איך שאני כבר מול המדף, הבדיקה כבר ביד ואני לקראת ספרינט לקופה ולעוף משם- היא צועק לתוך המיקרופון (כדי שאני לא אפספס) "אבל מה – לא חבל? כבר בהריון עוד פעם? חכי עוד קצת, הם עוד קטנים......"

כזאת אחווה לא תמצאו באמריקה.

אה – כן – אתם יכולים להרגע. אני לא. (אמא – לנשום!)