מקומות ממש ממש coolים לגדולים וגם לילדים בעיר

כבר הרבה זמן אני מחפשת את הדבר המגניב הבא בניו יורק. כן, המילה ׳מגניב׳ קצת מסגירה שממש הכי קולי בעולם זה לא בדיוק יהיה - אבל זה כן, זה כן. בחיי.
מצאתי כמה מקומות שבחלקם הייתי והשאר כבר עם תאריך לביקור.
גם לגדולים וגם לילדים.
נתחיל

1) Dinner and a Movie - הכל במקום אחד ובו זמנית. ב Syndicated   בברוקלין יש קולנוע עם אוכל טו-אוב, בר משקאות ואחלה קולנוע שתוכלו לאכול, לשתות ולראות סרט all togethre. כמעט כמו בבית רק הרבה יותר טוב. האוירה נהדרת, מומלץ להזמין כרטיסים מראש.  המסעדה כוללת אוכל טרי, טעים שכמובן מוכן במקום ע״י טבחים מקצועיים. התפריט - סוף.
לא לילדים. יש כמה פרטים לבני נוער.




2) ניו יורק של פעם-מוזיאון קצת שונה על המגורים בניו יורק בתחילת המאה. משהו באמת מיוחד וחובה לכל אחד שגר פה. להבין קצת ׳מה הביאני עד הלום׳. The Tenement Museum.  מוזיאון וסיורים על המגורים בעיר, האוכליסה שהיגרה לארצות הברית, העוני והעושר, התמודדויות יום יומיות וסיפורים משעשעים על החיים. המוזאיון בלואר איסט סייד וכולל כל מיני סוגים של סיורים במוזיאון עצמו ובסביבה. חלקם מותאמים לילדים וחלק למבוגרים.
הסיור המומלץ לילדים הוא של Victoria Confino - סיור של שעה שבה היא משחקת ילדה בת 14 שגרה בתחילת המאה בניו יורק.
לגרגרנים שביננו (אני!!!) יש גם סיור אוכל :)
הכרטיסים נחטפים - להזמין מראש!!!!!


3) חנות תקליטים שהיא גם..... אולם הופעות שהיא גם בר שביא מממממש מגניבה!!!!
יכול להיות שכולכם כבר מכירים ורק לי נפל האסיפון עכשיו אבל גיליתי אתמול מקום סופר cool.
Rough Trade זה בעצם לייבל תקליטים במקור מאנגליה. הפוקוס היה פטנק, אינדי, ושאר לא בהכרח מיינסטרים. אחרי כמה גילגולים, הגיע לניו יורק ניו יורק ופה ועכשיו הרימו ספייס, האנגר כזה, מדהים של מתחם תקליטים - vinyl and cds. גם שם - אולם הופעות אסלי שמלא הופעות מעכשיו עד forever בערך. אני לא מבינה שום דבר במוסיקה אבל גם אני אמרתי wow.

4) אחרון חביב לילדים!!!! בmuseum of natural history יש תוכנית מהמממת שנקראת Night at the Museum - שהיא בדיוק מה שאתם חושבים - מסיבת פיג׳מות וסליפאובר לילדים פלוס מלווה במוזיאון בלילה. הם ישנים על מיטות שדה כאלו ומקבלים משימות כמו חפש את המטמון לפני השינה. נפגשים בסביבות 5 בערב במוזיאון ומתפזרים בסביבות 9 בבוקר. כולל נישנושים. אין הרבה תאריכים פנויים- מומלץ להרשם הרבה מראש. הכי כייף להתארגן חבורה של כמה חברים ולעשות את זה ביחד.
*** יכול להיות שכרגע כל התאריכים כבר מלאים - אבל ממש בקרוב יפרסמו עוד תאריכים זמינים. ממליצה שתעקבו - כי הם מתמלאים מהר!!!

מתרגשת!!! איזה כייף!!!

המלצות חדשות לתחילת האביב בניו יורק | אפריל 2016

אני יושבת וכותבת פה במעיל פוך. אוף!!! נמאס קצת אבל יש כ״כ הרבה דברים שקורים בעיר עכשיו שאני אופטימית אבל זהירה :)
ישר לעניין

1)  Tribeca Film Festival | למבוגרים.
מה זה? לפני מלא שנים רוברט דנירו עם כמה מעמיתיו הפחות מפורסמים החליטו להביא לשכונה רעועה (דאז) קצת קולטורה ומפה לשם התחיל אחד מפסטיבלי הקולנוע הידועים ואקסקלוסיבים יותר שיש בעולם. היפים והיפות באים לראות סרטים איכותיים שלאו דווקא כוללים סופר סטארים. ברחבי העיר - בעיקר בדאונטאון. סרטים באורך מלא, קצרים, דוקו וכל מיני Talks של השחקים והבמאים. זה אייקון ניו יורקי שאני ממליצה לחוות לפחות פעם אחת. ההמון בד״כ באטרף על כרטיסים - אז תכנסו כבר עכשיו ותראו מה נשאר. 13-24 לאפריל.

2) שווקי פשפשים מחוץ לעיר | לרציניים.  יש לי פה חברה וירטואלית ששמה אותי בכיס הקטן מבחינת המלצות מחוץ לכתלי מנהטן. (לא אזכיר את שמה ק׳ ( רק אגיד ששמה מתחרז עם סרן)). היא מזמן הדליקה אותי על כל מיני שווקים מחוץ לעיר שדורשים השכרת רכב (למי שאין.....אני), בייביסיטר לילדים (ממש לא נראה לי לסחוב אותם איתי לזה), אולי אפילו לילה מחוץ לבית (הקונים הרציניים כבר מתחילים את השופינג ב 5 בבוקר - סיריאסלי!).  יש אחד במיוחד שיש אותו רק איזה 3 פעמים בשנה.  אחד בBrimfield בערבות מסצוסטס.http://www.brimfield.com
עוד אחד ב New Milford קונטיקט.http://www.etflea.com

3) Off Broadway | The Woodsman הצגה גם לילדים- תאטרון בובות לילדים גדולים ומבוגרים. ספין אוף של הקוסם מארץ עוץ בהצגה קצת קודרת עם איש הפח. ללא הרבה מלל אבל עם יצירתיות סוף. ככה לפחות נראה. אני לוקחת את בת ה 12 ועדיין מתלבטת על בן ה7.  באתר ממליצים לילדים מעל גיל 8.  אפריל ומאי.

4) שופינג | Liebskind. אתם בטח מכירות את המותג. ות׳אמת כבר מזמן ירדתי כבר מהם. אבל פתאום השם צץ לי שוב במסך (פייס או אינסטא או גילט....לא זוכרת כבר) והחלטתי לבדוק. הופתעתי לטובה - צבעים אביביים מהממים, גדלים גם לתיק שק וגם לכזה קליל של אחה״צ, מחירים יותר גבוהים וגם סייל. בקיצר - הכל מהכל. ומה שאני הכי אוהבת העור עצמו - רך למות. (אני חורשת את האתר כבר 48 שעות רצוף - ולא מצליחה להחליט).

טוב נו - אם את כבר בשווג - תבדקו גם את Cuyana.com

5) מסעדה חדשה Vandal New York  . עוד לא הייתי אבל כבר פעמיים דחיתי את ההזמנה שם (בעל בטיסות, ילדים חולים.....תירוצים די עלובים). מהחבר׳ה של Tao ושף קריס סנטוס מסעדה ב Bowery - השכונה הכי מגניבה בעיר. באמת!!! ספין של אוכל רחוב אבל ברמה, סובב עולם, עם בר, מסעדה, גינה קטנה וcellar. שתי קומות. לא פשוט להזמין מקום. אתם תמיד יכולים להגיד שהמלצתי....מקווה שלא יושיבו אתכם ליד השירותים :) (וגם פה - חברה מהצד השני של היבשת המליצה...)

 לעבודה!!!

על עוגיות חמאה ושאלות קיומיות אין דה ביג סיטי

ביום ראשון האחרון חיכינו לסופת המאה. טוב, לא בדיוק המאה אבל אמרו שירדו איזה שישה אינצ׳ שלג (עדיין לא מצליחה לתרגם לשקלים….אמממ…סנטימטרים). אותי זה בכלל לא הפתיע שביום הראשון של האביב ישלחו אלינו את סופות הקוטב. למה? אז ככה. מאז שאנחנו פה בניו יורק, לא משנה העונה, החודש ומצב קסיופה בשמיים, בכל פעם, כמו שעון, כשבעלי בטיסות קורים אחד משני הדברים הבאים, או אם אלוהים באמת מחייך אלי, שניהם גם יחד: יש סופת שלג שמנטרלת את העיר (ואם בפועל לא  - אז מראש כבר הכריזו על ימי חופשה שמסתיימים בדיוק אבל בול בשניה ש׳הוא׳ נוחת) ויש ילד או שניים או שלושה חולים, לא בשפעת מזגנים, אלא בשילוב של סטרפטוקוקוס בהטיית זיקה עם קמצוץ אפנדציט. לא, ואני ממש לא מרחמת על עצמי.

אז מראש הכרזתי שלא יוצאים מהפיג׳מות, כל היום אנחנו בזולה בבית ואולי אם באמת נשתעמם נצא למסדרון לרכב על הסקוטרים.

דמיינתי מראש יום שקט ונינוח שאנחנו באופן אורגני זורמים מתחנה לתחנה (יצירה, אפייה, מקרמה, שנ״צ, קריאה, בישול קבוצתי של ארוחת ערב וסרט דיסני לפני השינה) וכמובן שגם פה תרועת הגול העצמי לא איחרה להגיע.

אז ׳הוא׳ גמר לארוז מזוודה, התפנפן ובקול של גברבר שעוד שניה משדרגים אותו לפירסט קלאס פרימיר וואן קיי פלוס, הביט לי בעיניים ואמר בקול מאוד לא משכנע ״אני ממש אתגעגע אליכם״ וברח לכיוון המעלית עוד לפני שירקתי לעברו ״קח את הילדים ותסע לאמא שלך בגבעתיים״. אוף

סגרתי את הדלת מאחורי וידעתי שאין לי כאן ״אמא, אולי תבואו קצת להיות עם הילדים?״, אין לי ״ רוצים ללכת לפגוש את בת דודה שלכם בים?״, האפשרות ל״יאללה תרדו קצת לבד לגן שעשועים״ ממש לא אפשרית ובטח לא למתבגרת ״יאללה,קחי את האחים שלך לבריכה״.

הכל עלי. כן, נרשמתי לזה אבל לפעמים הייאוש מהמרחק מחמיר ושאלות קיומיות ישראליות עוקפות ניו יורק סיטי עולות כשאני ביד אחת מלבישה ומפשיטה ברביות, בשנייה בונה רובוטים בלגו ותוך כדי עוברת על חיבור של הגדולה.

למה הייתי צריכה את המעבר הזה בכלל?

למי בכלל אכפת ממני פה?

למה הפסקתי את החיים שלי באמצע ?

איפה ק׳ וע׳  שאוכל לשבת איתם לקפה אמיתי (ה׳לשבת׳ אמיתי, לא הקפה)

למה קרעתי את הילדים שלי מהחיבוק המשפחתי האמיתי?

יש לי בכלל כח להמציא את עצמי מחדש פה?

למה לא באים לבקר אותנו?

למה כ״כ הרבה באים לבקר אותנו?

ולמה, גוד דאמ איט, החלונות בדירה נפתחים רק 5 ס״מ שגם אם הייתי רוצה לקפוץ בקושי הייתי מצליחה להשחיל החוצה את האצבע הקטנה של הרגל  (כמובן עם לאק בורדו מטאלי)?

היום עבר בעצלתיים בדיוק כמו שתכננתי. יצירה שבה אכן יצרנו קיר נצנצים חדש לאורך המסדרון, אפייה של עוגיות חמאה, שוקולד ופליידו, מקרמה (האמצעי קשר את כל חדרו כמו המלכודות בקוראיה הצפונית), שנ״צ  - אז זהו שלא, קריאה ״5 מכשפות הלכו לטייל״ בפעם ה81, בישול קבוצתי מהנודלס מעבר לפינה וצפייה ב7 דקות מפרוזן כי לקח לילדים 92 דקות לקבל החלטה באיזה סרט יצפו בדם יזע ודמעות שהתיש את כולם והם התמוטטו אחד אחד על השטיח בסלון.

המטרה הושגה במלואה, האמצאי נוט סו מאצ׳.

ואני נשארתי על השטיח, מביטה על התקרה הנמוכה, פרי וואר, עדיין מתחבטת בקיום הניו יורקי שלי ותוהה ב״ה״ שאלה שמעסיקה כל ישראלית שאי פעם עברה לניו יורק……מתי אני צריכה להתחיל את הדיאטה לקראת הביקור בארץ.